התנ"ך במרשתת - ספר הספרים באינטרנט
דברים - פרק לד -

פסוק ו

שיתוף
ויקבור אותו בגיא בארץ מואב, מול בית פעור; ולא-ידע איש את-קבורתו, עד היום הזה. 

משה רבינו, גדול המנהיגים מאז ומעולם, נפטר, והקבה בכבודו ובעצמו עוסק בקבורתו. לא יודעים היכן הוא נקבר כדי שלא ייהפך קיברו למקום פולחן. החשש הזה בהחלט מוצדק. היהדות תמיד הייתה דת שמעוניינת שנתקרב לאל, ושמודעת לחולשתם של בני האדם. אך במקרה של משה רבינו החשש להפיכתו למעין אל היה מוצדק. מעין זה קרה בחטא העגל. משה היה גדול הנביאים, החוט שמקשר, האיש שהתקרב לאל יותר מכולם. והאיש הזה, שהיה בן אנוש, היה חייב לזכות בסיומת ללא המשך, ללא קבר, ללא מקום פולחן. ממנו היה צורך בניתוק כדי שיהיה אפשר להמשיך לעבוד את האל בצורה הנכונה. וכך נשארנו רק עם הדמות, ועם המיתוס. האיש שהתקרב לאלוהים. משה רבינו.