התנ"ך במרשתת - ספר הספרים באינטרנט
שמות - פרק ב -

פסוק יב

שיתוף
וייפן כה וכה, וירא כי אין איש; ויך, את-המצרי, ויטמנהו, בחול. 

משה, בנה של אם ביולוגית עברית (בת לוי), ואם מאמצת מצריה (בת-פרעה) חוזה מול עיניו במאבק הניטש במקביל בתוך נפשו: אישיותו המצרית, זו הנותנת לו תחושת ביטחון ועוצמה, מתעמרת ומדכאת את אישיותו העברית, זו שהוא מבקש להזדהות עמה למרות שהיא מייצגת את מעמד העבדים החלש. הוא מתבונן פנימה אל תוך ליבו (וייפן, מלשון יפנה פנימה) ומזהה שכל עוד נפשו חצויה בין המצרי שבתוכו לעברי שבתוכו- הוא בחזקת נעלם (כי אין איש). בשלב זה הוא מכריע הכרעה של זהות שתשנה את מסלול חייו ואת מסלול חיי העם העברי- הוא מכה את המצרי שבתוכו למוות וקובר אותו בתודעתו. מעתה והלאה, יבקש לחיות כל חייו כאיש אדם שלם בעל זהות אחת-עברית (ואולם, רמזים לתודעתו המצרית הגאה מופיעים בהמשך ומלווים אותו).