התנ"ך במרשתת - ספר הספרים באינטרנט
שמות - פרק יג -

פסוק יז

שיתוף
ויהי, בשלח פרעה את-העם, ולא-נחם אלוהים דרך ארץ פלשתים, כי קרוב הוא:  כי אמר אלוהים, פן-יינחם העם בראותם מלחמה--ושבו מצריימה. 

זו פרשת הבר-מצווה שלי. אני מוצא בפסוק הזה דוגמא ליחסים בין עם ישראל לאלוהיו. האל מכוון את העם, אך לא שולט בו. לעם יש את היכולת לחזור למצרים, כנגד רצון האל, ולכן האל, שמבין שאחרי 400 שנות עבדות, יהיה קשה לבני ישראל לשנות את ההערכה העצמית שלהם - מעבדים כנועים המפחדים מצילו של השוט - ללוחמים המסוגלים לנצח צבאות מאורגנים כמו צבא הפלישתים, מכוון את העם לנתיב בו לא יתקל במלחמה ומתוך פחד יברח חזרה למצרים. אי מוצא פה גם מוסר השכל חינוכי: אם יש לך את אפשרות הבחירה - אל תחשוף את ילדך למצב שאינך יודע אם הוא יעמוד בו אן איך הוא יגיב לו ומה תהיה התוצאה. עדיף לבנות את ההערכה העצמית של הילד בשלבים ולחשוף אותו לאתגרים על פי מידת מוכנותו.