עמוד הבית
|
איך בוחרים פסוק?
|
אודות
|
מדיה
|
פסוק מתנה
|
ציורי התנ"ך
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים
יהושוע
שופטים
שמואל א
שמואל ב
מלכים א
מלכים ב
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
הושע
יואל
עמוס
עובדיה
יונה
מיכה
נחום
חבקוק
צפניה
חגיי
זכריה
מלאכי
דברי הימים א
דברי הימים ב
תהילים
איוב
משלי
רות
שיר השירים
קוהלת
איכה
אסתר
דניאל
עזרא
נחמיה
חבקוק
פרק א
א
המשא אשר חזה, חבקוק הנביא.
ב
עד-אנה יהוה שיוועתי, ולא תשמע: אזעק אליך חמס, ולא תושיע.
ג
למה תראני אוון ועמל תביט, ושוד וחמס לנגדי; ויהי ריב ומדון, יישא.
ד
על-כן תפוג תורה, ולא-ייצא לנצח משפט: כי רשע מכתיר את-הצדיק, על-כן ייצא משפט מעוקל.
ה
ראו בגויים והביטו, והיתמהו תמהו: כי-פועל פועל בימיכם, לא תאמינו כי יסופר.
ו
כי-הנני מקים את-הכשדים, הגוי המר והנמהר; ההולך, למרחבי-ארץ, לרשת, משכנות לא-לו.
ז
איום ונורא, הוא; ממנו, משפטו ושאתו ייצא.
ח
וקלו מנמרים סוסיו, וחדו מזאבי ערב, ופשו, פרשיו; ופרשיו, מרחוק יבואו--יעופו, כנשר חש לאכול.
ט
כולו לחמס יבוא, מגמת פניהם קדימה; ויאסוף כחול, שבי.
י
והוא במלכים יתקלס, ורוזנים משחק לו; הוא לכל-מבצר ישחק, ויצבור עפר וילכדה.
יא
אז חלף רוח ויעבור, ואשם: זו כוחו, לאלוהו.
יב
הלוא אתה מקדם, יהוה אלוהיי קדושי--לא נמות; יהוה למשפט שמתו, וצור להוכיח יסדתו.
יג
טהור עיניים מראות רע, והביט אל-עמל לא תוכל: למה תביט, בוגדים--תחריש, בבלע רשע צדיק ממנו.
יד
ותעשה אדם, כדגי הים--כרמש, לא-מושל בו.
טו
כולו, בחכה היעלה--יגורהו בחרמו, ויאספהו במכמרתו; על-כן, ישמח ויגיל.
טז
על-כן יזבח לחרמו, ויקטר למכמרתו: כי בהמה שמן חלקו, ומאכלו בריאה.
יז
העל כן, יריק חרמו; ותמיד להרוג גויים, לא יחמול.
פרק ב
א
על-משמרתי אעמודה, ואתייצבה על-מצור; ואצפה, לראות מה-ידבר-בי, ומה אשיב, על-תוכחתי.
ב
ויענני יהוה, ויאמר, כתוב חזון, ובאר על-הלוחות--למען ירוץ, קורא בו.
ג
כי עוד חזון למועד, ויפח לקץ ולא יכזב; אם-יתמהמה, חכה-לו--כי-בוא יבוא, לא יאחר.
ד
הנה עופלה, לא-ישרה נפשו בו; וצדיק, באמונתו יחיה.
ה
ואף כי-היין בוגד, גבר יהיר ולא ינווה: אשר הרחיב כשאול נפשו, והוא כמוות ולא ישבע, ויאסוף אליו כל-הגויים, ויקבוץ אליו כל-העמים.
ו
הלוא-אלה כולם, עליו משל יישאו, ומליצה, חידות לו; ויאמר, הוי המרבה לא-לו--עד-מתיי, ומכביד עליו עבטיט.
ז
הלוא פתע, יקומו נושכיך, ויקצו, מזעזעיך; והיית למשיסות, למו.
ח
כי-אתה שלות גויים רבים, ישלוך כל-יתר עמים; מדמי אדם וחמס-ארץ, קריה וכל-יושבי בה.
ט
הוי, בוצע בצע רע--לביתו: לשום במרום קינו, להינצל מכף-רע.
י
יעצת בושת, לביתך; קצות-עמים רבים, וחוטא נפשך.
יא
כי-אבן, מקיר תזעק; וכפיס, מעץ יעננה.
יב
הוי בונה עיר, בדמים; וכונן קריה, בעוולה.
יג
הלוא הנה, מאת יהוה צבאות; וייגעו עמים בדי-אש, ולאומים בדי-ריק ייעפו.
יד
כי תימלא הארץ, לדעת את-כבוד יהוה, כמים, יכסו על-ים.
טו
הוי משקה ריעהו, מספח חמתך ואף שכר--למען הביט, על-מעוריהם.
טז
שבעת קלון מכבוד, שתה גם-אתה והיערל; תיסוב עליך, כוס ימין יהוה, וקיקלון, על-כבודך.
יז
כי חמס לבנון יכסך, ושוד בהמות יחיתן, מדמי אדם וחמס-ארץ, קריה וכל-יושבי בה.
יח
מה-הועיל פסל, כי פסלו יוצרו--מסכה, ומורה שקר: כי בטח יוצר יצרו, עליו, לעשות, אלילים אילמים.
יט
הוי אומר לעץ הקיצה, עורי לאבן דומם; הוא יורה--הנה-הוא תפוש זהב וכסף, וכל-רוח אין בקרבו.
כ
ויהוה, בהיכל קודשו: הס מפניו, כל-הארץ.
פרק ג
א
תפילה, לחבקוק הנביא--על, שגיונות.
ב
יהוה, שמעתי שמעך יראתי--יהוה פועלך בקרב שנים חייהו, בקרב שנים תודיע; ברוגז, רחם תזכור.
ג
אלוה מתימן יבוא, וקדוש מהר-פארן סלה; כיסה שמיים הודו, ותהילתו מלאה הארץ.
ד
ונוגה כאור תהיה, קרניים מידו לו; ושם, חביון עוזו.
ה
לפניו, ילך דבר; וייצא רשף, לרגליו.
ו
עמד וימודד ארץ, ראה ויתר גויים, ויתפוצצו הררי-עד, שחו גבעות עולם; הליכות עולם, לו.
ז
תחת אוון, ראיתי אוהלי כושן; ירגזון, יריעות ארץ מדיין.
ח
הבנהרים, חרה יהוה--אם בנהרים אפך, אם-בים עברתך: כי תרכב על-סוסיך, מרכבותיך ישועה.
ט
עריה תיעור קשתך, שבועות מטות אומר סלה; נהרות, תבקע-ארץ.
י
ראוך יחילו הרים, זרם מים עבר; נתן תהום קולו, רום ידיהו נשא.
יא
שמש ירח, עמד זבולה; לאור חיציך יהלכו, לנוגה ברק חניתך.
יב
בזעם, תצעד-ארץ; באף, תדוש גויים.
יג
יצאת לישע עמך, לישע את-משיחך; מחצת ראש מבית רשע, ערות יסוד עד-צוואר סלה.
יד
נקבת במטיו ראש פרזיו, יסערו להפיצני; עליצותם, כמו-לאכול עני במסתר.
טו
דרכת בים, סוסיך; חומר, מים רבים.
טז
שמעתי ותרגז בטני, לקול צללו שפתיי--יבוא רקב בעצמיי, ותחתיי ארגז: אשר אנוח ליום צרה, לעלות לעם יגודנו.
יז
כי-תאנה לא-תפרח, ואין יבול בגפנים--כיחש מעשה-זית, ושדמות לא-עשה אוכל; גזר ממכלה צאן, ואין בקר ברפתים.
יח
ואני, ביהוה אעלוזה: אגילה, באלוהי ישעי.
יט
יהוה אדוניי, חילי, וישם רגליי כאיילות, ועל במותיי ידריכני; למנצח, בנגינותיי.