התנ"ך במרשתת - ספר הספרים באינטרנט
ישעיהו - פרק ל -

פסוק כו

שיתוף
והיה אור-הלבנה, כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתיים, כאור שבעת הימים--ביום, חבוש יהוה את-שבר עמו, ומחץ מכתו, ירפא. 

הגמרא בפסחים סח. אומרת כי ישנן שתי אפשרויות להבנת הפסוק. האחת היא שלעתיד לבוא, לימות המשיח, ייזרחו אורות השמים, והשנייה היא שבעולם הבא בנחלת הצדיקים ייתענגו הם מהאור הגדול.
הפסוק מסביר בעצם שבשלב כלשהו ייגדל וייתעצם האור הנתפס על ידי האדם למימדים חדשים, ומכאן ניתן להבין שלאו דווקא מדובר באור השמש ממש, פשוטו כמשמעו, אלא באור רוחני יותר, אור שמאיר לנו את הדרך, או אור הלבנה שמאיר את החשכה גם במובן הרעיוני של העניין, דהיינו- שקדושת השם והשתקפותו הקדושה בעולמינו, וכמו כן המודעות אליו והיכולת לראות אותו יהיו הרבה יותר ברורים ונהירים .
גם מהמשך הפסוק, המספר על אור שיבוא ביום מיוחד, כנראה באחרית הימים כדברי הגמרא, ניתן ללמוד שלא מדובר באור פיזי גרידא, אלא באור בעל משמעות נוספת.