התנ"ך במרשתת - ספר הספרים באינטרנט
איכה - פרק ב -

פסוק יג

שיתוף
מה-אעידך מה אדמה-לך, הבת ירושלים--מה אשווה-לך ואנחמך, בתולת בת-ציון:  כי-גדול כים שברך, מי ירפא-לך.   

בפסוק זה מתגלה גדולתו של ירמיהו. הוא מזדהה עם כאבה של ירושלים על הרעב הנורא של ילדיה ומבקש להתנבא - להעיד (נחמיה ט/כו) ולדמות (הושע יב/יא), ובכך לנחמה. אך השבר גדול כמו הים, אין למה להשוותו ואין ביכולתו להתנבא. הנביא ירמיהו מנסה לדבר על ליבה בלי כלי הנבואה החזקים שלו, כאדם.