עמוד הבית
|
איך בוחרים פסוק?
|
אודות
|
מדיה
|
פסוק מתנה
|
ציורי התנ"ך
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים
יהושוע
שופטים
שמואל א
שמואל ב
מלכים א
מלכים ב
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
הושע
יואל
עמוס
עובדיה
יונה
מיכה
נחום
חבקוק
צפניה
חגיי
זכריה
מלאכי
דברי הימים א
דברי הימים ב
תהילים
איוב
משלי
רות
שיר השירים
קוהלת
איכה
אסתר
דניאל
עזרא
נחמיה
עובדיה
פרק א
א
חזון, עובדיה: כה-אמר אדוניי יהוה לאדום, שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגויים שולח--קומו ונקומה עליה, למלחמה.
ב
הנה קטון נתתיך, בגויים: בזוי אתה, מאוד.
ג
זדון ליבך השיאך, שוכני בחגווי-סלע מרום שבתו; אומר בליבו, מי יורידני ארץ.
ד
אם-תגביה כנשר, ואם-בין כוכבים שים קינך--משם אורידך, נאום-יהוה.
ה
אם-גנבים באו-לך, אם-שודדי לילה--איך נדמית, הלוא יגנבו דיים; אם-בוצרים באו לך, הלוא ישאירו עוללות.
ו
איך נחפשו עשיו, נבעו מצפוניו.
ז
עד-הגבול שילחוך, כול אנשי בריתך--השיאוך יכלו לך, אנשי שלומך; לחמך, ישימו מזור תחתיך--אין תבונה, בו.
ח
הלוא ביום ההוא, נאום-יהוה, והאבדתי חכמים מאדום, ותבונה מהר עשיו.
ט
וחתו גיבוריך, תימן, למען ייכרת-איש מהר עשיו, מקטל.
י
מחמס אחיך יעקוב, תכסך בושה; ונכרת, לעולם.
יא
ביום עמודך מנגד, ביום שבות זרים חילו; ונוכרים באו שעריו, ועל-ירושלים ידו גורל--גם-אתה, כאחד מהם.
יב
ואל-תרא ביום-אחיך, ביום נוכרו, ואל-תשמח לבני-יהודה, ביום אובדם; ואל-תגדל פיך, ביום צרה.
יג
אל-תבוא בשער-עמי ביום אידם, אל-תרא גם-אתה ברעתו ביום אידו; ואל-תשלחנה בחילו, ביום אידו.
יד
ואל-תעמוד, על-הפרק, להכרית, את-פליטיו; ואל-תסגר שרידיו, ביום צרה.
טו
כי-קרוב יום-יהוה, על-כל-הגויים: כאשר עשית ייעשה לך, גמולך ישוב בראשך.
טז
כי, כאשר שתיתם על-הר קודשי, ישתו כל-הגויים, תמיד; ושתו ולעו, והיו כלא היו.
יז
ובהר ציון תהיה פליטה, והיה קודש; וירשו בית יעקוב, את מורשיהם.
יח
והיה בית-יעקוב אש ובית יוסף להבה, ובית עשיו לקש, ודלקו בהם, ואכלום; ולא-יהיה שריד לבית עשיו, כי יהוה דיבר.
יט
וירשו הנגב את-הר עשיו, והשפילה את-פלשתים, וירשו את-שדה אפריים, ואת שדה שומרון; ובנימין, את-הגלעד.
כ
וגלות החיל-הזה לבני ישראל אשר-כנענים, עד-צרפת, וגלות ירושלים, אשר בספרד--יירשו, את ערי הנגב.
כא
ועלו מושיעים בהר ציון, לשפוט את-הר עשיו; והייתה ליהוה, המלוכה.