חיפוש

ספר האזרחים הותיקים

מציג

צילומים מפרויקט עמי העולם כותבים את התנ"ך ותמונות מתערוכת הציורים: ילדי העולם מציירים תנ"ך

חיפוש

21. פסוק ט (דנייאל/פרק ב) די הן-חלמא לא תהודעונני חדה-היא דתכון, ומילה כדבה ושחיתה הזדמנתון למימר קודמיי, עד די עידנא, ישתני; להן, חלמא אמרו לי, ואנדע, די פשריה תהחוונני. ... 22. פסוק ט (אסתר/פרק ח) וייקראו סופרי-המלך בעת-ההיא בחודש השלישי הוא-חודש סיוון, בשלושה ועשרים בו, וייכתב ככל-אשר-ציווה מורדכיי אל-היהודים ואל האחשדרפנים-והפחות ושרי המדינות אשר מהודו ועד-כוש שבע ועשרים ומאה מדינה, מדינה ומדינה ... 23. פסוק יד (אסתר/פרק ב) בערב היא באה, ובבוקר היא שבה אל-בית הנשים שני, אל-יד שעשגז סריס המלך, שומר הפילגשים: לא-תבוא עוד אל-המלך, כי אם-חפץ בה המלך ונקראה בשם. ... 24. פסוק ז (אסתר/פרק ב) ויהי אומן את-הדסה, היא אסתר בת-דודו--כי אין לה, אב ואם; והנערה יפת-תואר, וטובת מראה, ובמות אביה ואימה, לקחה מורדכיי לו לבת. ... 25. פסוק כ (אסתר/פרק א) ונשמע פתגם המלך אשר-יעשה בכל-מלכותו, כי רבה היא; וכל-הנשים, ייתנו יקר לבעליהן--למגדול, ועד-קטן. ... 26. פסוק יא (אסתר/פרק א) להביא את-ושתי המלכה, לפני המלך--בכתר מלכות: להראות העמים והשרים את-יופייה, כי-טובת מראה היא. ... 27. פסוק ח (איכה/פרק א) חטא חטאה ירושלים, על-כן לנידה הייתה; כל-מכבדיה הזילוה כי-ראו ערוותה, גם-היא נאנחה ותשב אחור. ... 28. פסוק ד (איכה/פרק א) דרכי ציון אבילות, מבלי באי מועד--כל-שעריה שוממין, כוהניה נאנחים; בתולותיה נוגות, והיא מר-לה. ... 29. פסוק ג (איכה/פרק א) גלתה יהודה מעוני, ומרוב עבודה--היא ישבה בגויים, לא מצאה מנוח; כל-רודפיה השיגוה, בין המצרים. ... 30. פסוק יג (קוהלת/פרק ט) גם-זו ראיתי חכמה, תחת השמש; וגדולה היא, אליי. ... 31. פסוק כו (קוהלת/פרק ז) ומוצא אני מר ממוות, את-האישה אשר-היא מצודים וחרמים ליבה--אסורים ידיה; טוב לפני האלוהים, יימלט ממנה, וחוטא, יילכד בה. ... 32. פסוק כג (קוהלת/פרק ז) כל-זו, ניסיתי בחכמה; אמרתי אחכמה, והיא רחוקה ממני. ... 33. פסוק א (קוהלת/פרק ו) יש רעה, אשר ראיתי תחת השמש; ורבה היא, על-האדם. ... 34. פסוק יח (קוהלת/פרק ה) גם כל-האדם אשר נתן-לו האלוהים עושר ונכסים והשליטו לאכול ממנו, ולשאת את-חלקו, ולשמוח, בעמלו--זה, מתת אלוהים היא. ... 35. פסוק ה (קוהלת/פרק ה) אל-תיתן את-פיך, לחטיא את-בשרך, ואל-תאמר לפני המלאך, כי שגגה היא: למה יקצוף האלוהים על-קולך, וחיבל את-מעשה ידיך. ... 36. פסוק ד (קוהלת/פרק ד) וראיתי אני את-כל-עמל, ואת כל-כשרון המעשה--כי היא קנאת-איש, מריעהו; גם-זה הבל, ורעות רוח. ... 37. פסוק כא (קוהלת/פרק ג) מי יודע, רוח בני האדם--העולה היא, למעלה; ורוח, הבהמה--היורדת היא, למטה לארץ. ... 38. פסוק יג (קוהלת/פרק ג) וגם כל-האדם שיאכל ושתה, וראה טוב בכל-עמלו--מתת אלוהים, היא. ... 39. פסוק כו (קוהלת/פרק ב) כי לאדם שטוב לפניו, נתן חכמה ודעת ושמחה; ולחוטא נתן עניין לאסוף ולכנוס, לתת לטוב לפני האלוהים--גם-זה הבל, ורעות רוח. 40. פסוק כד (קוהלת/פרק ב) אין-טוב באדם שיאכל ושתה, והראה את-נפשו טוב בעמלו; גם-זו ראיתי אני, כי מיד האלוהים היא. ...
<< התחלה < הקודם 1 2 3 הבא > סיום >>