והיה, בהיות רוח-אלוהים אל-שאול, ולקח דויד את-הכינור, וניגן בידו; ורווח לשאול וטוב לו, וסרה מעליו רוח הרעה. 

שדוד מצא חן בעיני אלוהים ונתן לו את ברכתו