אלוהיי--    עליי, נפשי תשתוחח:על-כן--אזכורך, מארץ ירדן;    וחרמונים, מהר מצער.

בחרתי פסוק זה לכבוד שניי הורי, רבקה ומאיר ספיר, שהם סבא וסבתא רבא של נכדי, עמרי נוסבאום. את פרק מב בתהילים, בחרה אמי, רבקה לקרוא באזכרות של אבא שלי מאיר ספיר. שנפתר בגיל צעיר מאוד. הפסוק מזכיר תפילה לאלוהים שנשמעת מארץ ירדן וחרמונים ששם חיה משפחתנו (כנרת). לימים אנחנו קוראים את פרק זה (תהילים מב) בכל ההזכרות המשפחתיות שלנו: אמא שלי ואבא שלי, רבקה ומאיר ספיר זל, בעלי זל, אברהם נוסבאום ואחותי זל, נעמי שמר ובעלה, מרדכי.