פסוק יט

אחת הדוגמאות המובהקות של הוצאת דברים מהקשרם.
קוהלת - טוען באופן שאינו משתמע ליותר מפן אחד - שאין כ ל הבדל שהוא בין בהמה לאדם , בין אדם לבהמה. חיי שניהם נגמרים ובעודם חיים, רוחם - אחת, שווה במעלותיה ו א י ן לאדם יתרון (מותר) כלשהו - על הבהמה. עם הזמן, בשל האינטרס להציג את עצמו בפני עצמו כיצור נעלה - בחר המצטט, לשכוח את הפסוק ומשמעותו הברורה, כפי שהן בשלמותם וקבע, על ידי הוצאת הביטוי מההקשר הפסוקי- מותר האדם? - יש (דבר כזה)!. זאת נעשה, כדי להצדיק את הצורך בחיפוש רוחני, במוסר, בידע, באמנות ובכל פרוייקט אנושי אחר - כולל התנך במרשתת, שיילך, בסופו של דבר - לאן שהכל הולך, כולל האנושות כולה, אל האין. אל הכלום. בינתיים, ילדים - אנחנו רשאים ומוזמנים לשחק, קצת.