התנ"ך במרשתת - ספר הספרים באינטרנט
יונה - פרק ד -

פסוק ט

שיתוף
ויאמר אלוהים אל-יונה, ההיטב חרה-לך על-הקיקיון; ויאמר, היטב חרה-לי עד-מוות. 

אפשר בפירוש לשמוע כאן את הציניות בדבריו של הקבה. וכי איננו יודע שחרה ליונה?
ויונה ממשיך באותו קו- הרי ברור לו שהקבה יודע, ועל אף זאת הוא עונה כי היטב חרה לו.
לעניות דעתי ניתן לראות כאן כי פה רגע השיא של הספר, כשיונה לומד את הלקח. אני מסוגל לתאר לעצמי את הדברים נאמרים בטון של עכשיו אתה מבין שצדקתי? מצד הקבה והסכמה מוכנעת ומשלימה עם המציאות מצד יונה.