התנ"ך במרשתת - ספר הספרים באינטרנט
מיכה - פרק ו -

פסוק ד

שיתוף
כי העליתיך מארץ מצריים, ומבית עבדים פדיתיך; ואשלח לפניך, את-משה אהרון ומרים. 

"ואשלח לפניך את משה אהרון ומרים"
יעל לוין
הפסוק ממיכה הוא פסוק מכונן משום שהוא מזכיר את מרים כאחד הגואלים ממצרים, לצד שני אחיה, משה ואהרן.
מרים הנביאה מוזכרת בפתח ספר שמות בזיקה להצלתו של משה על שפת היאור, אולם קיימת במקרא שתיקה בכל הנוגע לפועלה בהמשך תקופת השעבוד. נהיר כי בעת שירת הים, שעה שניצבה בראש הנשים, כבר היה מעמדה כמנהיגה שמור לה.
המילה "ואשלח" בפסוק ממיכה יכולה להתבאר בשני מובנים; הן בלשון עבר, כנדרשת לתקופת השעבוד, והן בלשון עתיד, כמתייחסת לפרק זמן מאוחר יותר, לשנות הנדודים במדבר. במקורות המדרשיים ובמקורות הבתר-תלמודיים אמנם מובאים שני אופני הפרשנות הללו. ראוי להזכיר באורח מיוחד את הנאמר בקטע מספרות התנאים, הדורש את הכתוב במיכה כמתייחס להנהגתה של מרים בתקופת המדבר. ממקור זה אנו שומעים כי מרים הלכה בפועל בראש העם במדבר: "שכל זמן שהיו הדגלים נוסעים לא היו הולכים עד שמרים מקדמת לפניהם וכן הוא אומר 'ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים'" (ספרי דברים, מהדורת פינקלשטין, כי תצא, פיסקא רעה, עמ' 294). על פי העולה ממקור זה, תפקידה היה מכוון לאומה כולה, ולא לנשים לבדן.
לא זו אף זו, יש שביארו את התיבה "ואשלח" בהקשר של הגאולה העתידה. במקורות מרובים למדי, החל מספרות חז"ל, מובע הרעיון כי הגאולה העתידה, המכונה הגאולה האחרונה, תהיה דומה במאפייניה לגאולה הראשונה, גאולת מצרים, ואנו עדים למגמה מובהקת של מתיחת קווי דמיון ושוני בין שתי הגאולות. בהתאם לכך, מובעת במקורות שונים העמדה כי משה, אהרן ומרים הם גופם יהיו הגואלים בגאולה העתידה (ראו בין היתר, מרדכי בן שמואל, שער המלך, חלק שני, אמשטרדם תקל"ד, השייך לי"ז בתמוז, פרק ב, בלא עימוד).
למרות שהכתוב במיכה ממקם את מרים בשורה אחת עם אחיה כאחד ממנהיגי העם, חיוני להדגיש כי מכל מקום שמות האחים מובאים שלא כסדר הולדתם; מרים הייתה הבכירה מבין האחים, ולאחריה נולדו אהרן ומשה, אלא הם מוזכרים ככל הנראה בסדר חשיבותם וגדולתם בנבואה ובמנהיגות. אפשר לשער שהכתוב מקדים את אהרן למרים על רקע פעילותו המשותפת עם משה במצרים. חיוני להעיר כי עם כל רום מעלתה וייחודיותה של מרים הנביאה, משה רבנו היה במדרגת נבואה עילאית יחידאית, שאיש אינו יכול להשיג, ואהרן ומרים לא היו שווי-דרגה למשה בנבואה, כפי שעולה מכתובים מקראיים מפורשים בספר במדבר (פרק י"ב). לעומת זאת, אפשר להזכיר כי לפי הנאמר ב"מדרש אספה" (בתי מדרשות, א, עמ' ריב), הייתה מרים שקולה כנגד משה ואהרן בגדולה.
ראוי להפנות את תשומת הלב למקום נוסף בנביאים שבו מוזכרת דמות מקראית נשית לצד דמות גברית מקבילה. בראש פרק נ"א בספר ישעיה מועלים על נס אברהם ושרה כמחוללי האומה וכמודלים לחיקוי: "הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם. הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם" (פסוקים א-ב).
הכתוב הנדון מספר מיכה, המזכיר את מרים כאחד הגואלים ממצרים, הוא כתוב שרבים לא נחשפו אליו במסגרת לימודי התנ"ך בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים. הפסוק הזה חבוי הוא לכאורה בין ספרי תרי-עשר, אולם זהו כתוב משמעותי ביותר, שראוי ללומדו ולהגות תדיר במגוון הפרשנויות המוסבות עליו.
להרחבת הרעיונות המובאים כאן, אפשר לעיין במאמרים אחדים פרי עטי:
"כנגד שלושה גואלין", הצופה, יום שישי, ה' באדר תשס"ז, 23 בפברואר 2007, סופרים וספרים, עמ' 10, 13.
"הילולה דְּמִרְיָם הנביאה", קולך 116 (ניסן תשס"ז), עמ' 1-3.
יעל לוין, "'לְמַעַן נְבִיאָה מְחוֹלַת מַחֲנָיִם': מרים בפיוטי סוכות ובהושענות", ידע עם לד-לה (תשס"ט), עמ' 63-73.
"הגואל השלישי", מקור ראשון, יום שישי, י"ח בניסן תש"ע, 2 באפריל 2010, שבת, עמ' 8, 20.