עזרא - פרק ג - פסוק יג |
ואין העם, מכירים קול תרועת השמחה, לקול, בכי העם: כי העם, מריעים תרועה גדולה, והקול נשמע, עד-למרחוק.
הפסוק הזה מאפיין את הדת היהודית. עצב ושמחה כרוכים ביחד. כמו ששר יהורם גאון: אל ארץ צבי שדמעותיה נושרות על שדה חמניות שעצבונה וששונה הם שתי וערב בבגד יומה |