כי אין במוות זכרך;    בשאול, מי יודה-לך.

פסוק זה דן באדם שלא הלך בדרכי השם ופונה אליו ומבקש ממנו רחמים וסליחות ומנשא לשכנע את אלוהים שאם הוא ימות הוא לא יוכל להודות לו או לדבר בשבחו ועל כן כדאי לתת לו הזדמנות נוספת.