משלי
-
פרק לא -
פסוק יז
חגרה בעוז מותניה; ותאמץ, זרועותיה.
בחרתי בפסוק זה המתאר את לבנה כאשה עצמאית, נחושה שעברה תלאות רבות בנדודיה ממרוקו , בעליה לארץ ישראל, במעברה והוכיחה חוסן נפשי לאורך כל הדרך