רות
-
פרק ב -
פסוק י
ותיפול, על-פניה, ותשתחו, ארצה; ותאמר אליו, מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני--ואנוכי, נוכרייה.
שבעבר הנתינה באה מהלב והיתה חמלה לעני ולאחר