עמוד הבית
|
איך בוחרים פסוק?
|
אודות
|
מדיה
|
פסוק מתנה
|
ציורי התנ"ך
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים
יהושוע
שופטים
שמואל א
שמואל ב
מלכים א
מלכים ב
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
הושע
יואל
עמוס
עובדיה
יונה
מיכה
נחום
חבקוק
צפניה
חגיי
זכריה
מלאכי
דברי הימים א
דברי הימים ב
תהילים
איוב
משלי
רות
שיר השירים
קוהלת
איכה
אסתר
דניאל
עזרא
נחמיה
שמואל ב
פרק א
א
ויהי, אחרי מות שאול, ודויד שב, מהכות את-העמלק; ויישב דויד בציקלג, ימים שניים.
ב
ויהי ביום השלישי, והנה איש בא מן-המחנה מעם שאול, ובגדיו קרועים, ואדמה על-ראשו; ויהי בבואו אל-דויד, וייפול ארצה וישתחו.
ג
ויאמר לו דויד, אי מזה תבוא; ויאמר אליו, ממחנה ישראל נמלטתי.
ד
ויאמר אליו דויד מה-היה הדבר, הגד-נא לי; ויאמר אשר-נס העם מן-המלחמה, וגם-הרבה נפל מן-העם וימותו, וגם שאול ויהונתן בנו, מתו.
ה
ויאמר דויד, אל-הנער המגיד לו: איך ידעת, כי-מת שאול ויהונתן בנו.
ו
ויאמר הנער המגיד לו, נקרוא נקריתי בהר הגלבוע, והנה שאול, נשען על-חניתו; והנה הרכב ובעלי הפרשים, הדביקוהו.
ז
וייפן אחריו, ויראני; ויקרא אליי, ואומר הנני.
ח
ויאמר לי, מי-אתה; ואומר אליו, עמלקי אנוכי.
ט
ויאמר אליי, עמוד-נא עליי ומותתני--כי אחזני, השבץ: כי-כל-עוד נפשי, בי.
י
ואעמוד עליו, ואמותתהו--כי ידעתי, כי לא יחיה אחרי נפלו; ואקח הנזר אשר על-ראשו, ואצעדה אשר על-זרועו, ואביאם אל-אדוני, הנה.
יא
ויחזק דויד בבגדיו, ויקרעם; וגם כל-האנשים, אשר איתו.
יב
ויספדו, ויבכו, ויצומו, עד-הערב: על-שאול ועל-יהונתן בנו, ועל-עם יהוה ועל-בית ישראל--כי נפלו, בחרב.
יג
ויאמר דויד, אל-הנער המגיד לו, אי מזה, אתה; ויאמר, בן-איש גר עמלקי אנוכי.
יד
ויאמר אליו, דויד: איך, לא יראת, לשלוח ידך, לשחת את-משיח יהוה.
טו
ויקרא דויד, לאחד מהנערים, ויאמר, גש פגע-בו; ויכהו, וימות.
טז
ויאמר אליו דויד, דמך על-ראשך: כי פיך, ענה בך לאמור, אנוכי מותתי, את-משיח יהוה.
יז
ויקונן דויד, את-הקינה הזאת, על-שאול, ועל-יהונתן בנו.
יח
ויאמר, ללמד בני-יהודה קשת, הנה כתובה, על-ספר הישר.
יט
הצבי, ישראל, על-במותיך, חלל: איך, נפלו גיבורים.
כ
אל-תגידו בגת, אל-תבשרו בחוצות אשקלון: פן-תשמחנה בנות פלשתים, פן-תעלוזנה בנות הערלים.
כא
הרי בגלבוע, אל-טל ואל-מטר עליכם--ושדי תרומות: כי שם נגעל, מגן גיבורים--מגן שאול, בלי משיח בשמן.
כב
מדם חללים, מחלב גיבורים--קשת יהונתן, לא נשוג אחור; וחרב שאול, לא תשוב ריקם.
כג
שאול ויהונתן, הנאהבים והנעימים בחייהם, ובמותם, לא נפרדו; מנשרים קלו, מאריות גברו.
כד
בנות, ישראל--אל-שאול, בכינה; המלבישכם שני, עם-עדנים, המעלה עדי זהב, על לבושכן.
כה
איך נפלו גיבורים, בתוך המלחמה--יהונתן, על-במותיך חלל.
כו
צר-לי עליך, אחי יהונתן--נעמת לי, מאוד; נפלאתה אהבתך לי, מאהבת נשים.
כז
איך נפלו גיבורים, ויאבדו כלי מלחמה.
פרק ב
א
ויהי אחרי-כן, וישאל דויד ביהוה לאמור האעלה באחת ערי יהודה, ויאמר יהוה אליו, עלה; ויאמר דויד אנה אעלה, ויאמר חברונה.
ב
ויעל שם דויד, וגם שתי נשיו--אחינועם, היזרעאלית, ואביגיל, אשת נבל הכרמלי.
ג
ואנשיו אשר-עימו העלה דויד, איש וביתו; ויישבו, בערי חברון.
ד
ויבואו אנשי יהודה, וימשחו-שם את-דויד למלך על-בית יהודה; ויגידו לדויד, לאמור, אנשי יבש גלעד, אשר קברו את-שאול.
ה
וישלח דויד מלאכים, אל-אנשי יבש גלעד; ויאמר אליהם, ברוכים אתם ליהוה, אשר עשיתם החסד הזה עם-אדוניכם עם-שאול, ותקברו אותו.
ו
ועתה, יעש-יהוה עימכם חסד ואמת; וגם אנוכי, אעשה איתכם הטובה הזאת, אשר עשיתם, הדבר הזה.
ז
ועתה תחזקנה ידיכם, והיו לבני-חיל--כי-מת, אדוניכם שאול; וגם-אותי, משחו בית-יהודה למלך--עליהם.
ח
ואבנר בן-נר, שר-צבא אשר לשאול--לקח, את-איש בושת בן-שאול, ויעבירהו, מחניים.
ט
וימליכהו, אל-הגלעד, ואל-האשורי, ואל-יזרעאל; ועל-אפריים, ועל-בנימין, ועל-ישראל, כולו.
י
בן-ארבעים שנה איש-בושת בן-שאול, במולכו על-ישראל, ושתיים שנים, מלך; אך בית יהודה, היו אחרי דויד.
יא
ויהי מספר הימים, אשר היה דויד מלך בחברון על-בית יהודה--שבע שנים, ושישה חודשים.
יב
וייצא אבנר בן-נר, ועבדי איש-בושת בן-שאול, ממחניים, גבעונה.
יג
ויואב בן-צרויה ועבדי דויד, יצאו, ויפגשום על-בריכת גבעון, יחדיו; ויישבו אלה על-הבריכה, מזה, ואלה על-הבריכה, מזה.
יד
ויאמר אבנר, אל-יואב, יקומו נא הנערים, וישחקו לפנינו; ויאמר יואב, יקומו.
טו
ויקומו, ויעברו במספר--שנים עשר לבנימין, ולאיש בושת בן-שאול, ושנים עשר, מעבדי דויד.
טז
ויחזיקו איש בראש ריעהו, וחרבו בצד ריעהו, וייפלו, יחדיו; ויקרא למקום ההוא, חלקת הצורים אשר בגבעון.
יז
ותהי המלחמה קשה עד-מאוד, ביום ההוא; ויינגף אבנר ואנשי ישראל, לפני עבדי דויד.
יח
ויהיו-שם, שלושה בני צרויה--יואב ואבישי, ועשהאל; ועשהאל קל ברגליו, כאחד הצביים אשר בשדה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יט
וירדוף עשהאל, אחרי אבנר; ולא-נטה ללכת, על-הימין ועל-השמאל, מאחרי, אבנר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כ
וייפן אבנר, אחריו, ויאמר, האתה זה עשהאל; ויאמר, אנוכי.
כא
ויאמר לו אבנר, נטה לך על-ימינך או על-שמאלך, ואחוז לך אחד מהנערים, וקח-לך את-חליצתו; ולא-אבה עשהאל, לסור מאחריו.
כב
ויוסף עוד אבנר, לאמור אל-עשהאל, סור לך, מאחריי: למה אכך, ארצה, ואיך אשא פניי, אל-יואב אחיך.
כג
וימאן לסור, ויכהו אבנר באחרי החנית אל-החומש ותצא החנית מאחריו, וייפול-שם, וימת תחתיו; ויהי כל-הבא אל-המקום אשר-נפל שם עשהאל, וימות--ויעמודו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כד
וירדפו יואב ואבישי, אחרי אבנר; והשמש באה--והמה באו עד-גבעת אמה, אשר על-פני-גיח דרך מדבר גבעון.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כה
ויתקבצו בני-בנימין אחרי אבנר, ויהיו לאגודה אחת; ויעמדו, על ראש-גבעה אחת.
כו
ויקרא אבנר אל-יואב, ויאמר הלנצח תאכל חרב--הלוא ידעת, כי-מרה תהיה באחרונה; ועד-מתיי לא-תאמר לעם, לשוב מאחרי אחיהם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כז
ויאמר יואב--חי האלוהים, כי לולא דיברת: כי אז מהבוקר נעלה העם, איש מאחרי אחיו.
כח
ויתקע יואב, בשופר, ויעמדו כל-העם, ולא-ירדפו עוד אחרי ישראל; ולא-יספו עוד, להילחם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כט
ואבנר ואנשיו, הלכו בערבה, כול, הלילה ההוא; ויעברו את-הירדן, וילכו כל-הבתרון, ויבואו, מחניים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ל
ויואב, שב מאחרי אבנר, ויקבוץ, את-כל-העם; וייפקדו מעבדי דויד, תשעה-עשר איש--ועשהאל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לא
ועבדי דויד, הכו מבנימין, ובאנשי, אבנר: שלוש-מאות ושישים איש, מתו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לב
וישאו, את-עשהאל, ויקברוהו בקבר אביו, אשר בית לחם; וילכו כל-הלילה, יואב ואנשיו, וייאור להם, בחברון.
פרק ג
א
ותהי המלחמה, ארוכה, בין בית שאול, ובין בית דויד; ודויד הולך וחזק, ובית שאול הולכים ודלים.
ב
וייוולדו לדויד בנים, בחברון; ויהי בכורו אמנון, לאחינועם היזרעאלית.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
ומשנהו כלאב, לאביגיל אשת נבל הכרמלי; והשלישי אבשלום בן-מעכה, בת-תלמיי מלך גשור.
ד
והרביעי, אדונייה בן-חגית; והחמישי, שפטיה בן-אביטל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
והשישי יתרעם, לעגלה אשת דויד; אלה יולדו לדויד, בחברון.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
ויהי, בהיות המלחמה, בין בית שאול, ובין בית דויד; ואבנר היה מתחזק, בבית שאול.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
ולשאול פילגש, ושמה רצפה בת-איה; ויאמר, אל-אבנר, מדוע באת, אל-פילגש אבי.
ח
וייחר לאבנר מאוד על-דברי איש-בושת, ויאמר הראש כלב אנוכי אשר ליהודה, היום אעשה-חסד עם-בית שאול אביך אל-אחיו ואל-מריעיהו, ולא המציתיך ביד-דויד; ותפקוד עליי עוון האישה, היום.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
כה-יעשה אלוהים לאבנר, וכה יוסיף לו: כי, כאשר נשבע יהוה לדויד--כי-כן, אעשה-לו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
להעביר הממלכה, מבית שאול; ולהקים את-כיסא דויד, על-ישראל ועל-יהודה--מדן, ועד-באר שבע.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
ולא-יכול עוד, להשיב את-אבנר דבר, מיראתו, אותו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
וישלח אבנר מלאכים אל-דויד תחתיו לאמור, למי-ארץ: לאמור, כורתה בריתך איתי, והנה ידי עימך, להסב אליך את-כל-ישראל.
יג
ויאמר טוב--אני, אכרות איתך ברית: אך דבר אחד אנוכי שואל מאיתך לאמור, לא-תראה את-פניי--כי אם-לפני הביאך את מיכל בת-שאול, בבואך לראות את-פניי.
יד
וישלח דויד מלאכים, אל-איש-בושת בן-שאול לאמור: תנה את-אשתי, את-מיכל, אשר אירשתי לי, במאה עורלות פלשתים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
וישלח איש בושת, וייקחהא מעם איש--מעם, פלטיאל בן-ליש.
טז
וילך איתה אישה, הלוך ובכה אחריה--עד-בחורים; ויאמר אליו אבנר לך שוב, וישוב.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
ודבר-אבנר היה, עם-זקני ישראל לאמור: גם-תמול, גם-שלשום, הייתם מבקשים את-דויד למלך, עליכם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יח
ועתה, עשו: כי יהוה, אמר אל-דויד לאמור, ביד דויד עבדי הושיע את-עמי ישראל מיד פלשתים, ומיד כל-אויביהם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יט
וידבר גם-אבנר, באוזני בנימין; וילך גם-אבנר, לדבר באוזני דויד בחברון, את כל-אשר-טוב בעיני ישראל, ובעיני כל-בית בנימין.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כ
ויבוא אבנר אל-דויד חברון, ואיתו עשרים אנשים; ויעש דויד לאבנר ולאנשים אשר-איתו, משתה.
כא
ויאמר אבנר אל-דויד אקומה ואלכה ואקבצה אל-אדוני המלך את-כל-ישראל, ויכרתו איתך ברית, ומלכת, בכול אשר-תאווה נפשך; וישלח דויד את-אבנר, וילך בשלום.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כב
והנה עבדי דויד ויואב בא מהגדוד, ושלל רב עימם הביאו; ואבנר, איננו עם-דויד בחברון--כי שילחו, וילך בשלום.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כג
ויואב וכל-הצבא אשר-איתו, באו; ויגידו ליואב, לאמור, בא-אבנר בן-נר אל-המלך, וישלחהו וילך בשלום.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כד
ויבוא יואב אל-המלך, ויאמר מה עשית: הנה-בא אבנר אליך, למה-זה שילחתו וילך הלוך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כה
ידעת את-אבנר בן-נר, כי לפתותך בא; ולדעת את-מוצאך, ואת-מובאך, ולדעת, את כל-אשר אתה עושה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כו
וייצא יואב, מעם דויד, וישלח מלאכים אחרי אבנר, וישיבו אותו מבור הסירה; ודויד, לא ידע.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כז
וישב אבנר, חברון, ויטהו יואב אל-תוך השער, לדבר איתו בשלי; ויכהו שם, החומש--וימת, בדם עשהאל אחיו.
כח
וישמע דויד, מאחרי כן, ויאמר נקי אנוכי וממלכתי מעם יהוה, עד-עולם--מדמי, אבנר בן-נר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כט
יחולו על-ראש יואב, ואל כל-בית אביו; ואל-ייכרת מבית יואב זב ומצורע ומחזיק בפלך, ונופל בחרב--וחסר-לחם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ל
ויואב ואבישי אחיו, הרגו לאבנר: על אשר המית את-עשהאל אחיהם, בגבעון--במלחמה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לא
ויאמר דויד אל-יואב ואל-כל-העם אשר-איתו, קרעו בגדיכם וחגרו שקים, וספדו, לפני אבנר; והמלך דויד, הולך אחרי המיטה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לב
ויקברו את-אבנר, בחברון; ויישא המלך את-קולו, ויבך אל-קבר אבנר, ויבכו, כל-העם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לג
ויקונן המלך אל-אבנר, ויאמר: הכמות נבל, ימות אבנר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לד
ידיך לא-אסורות, ורגליך לא-לנחושתיים הוגשו, כנפול לפני בני-עוולה, נפלת; ויוסיפו כל-העם, לבכות עליו.
לה
ויבוא כל-העם, להברות את-דויד לחם--בעוד היום; ויישבע דויד לאמור, כה יעשה-לי אלוהים וכה יוסיף, כי אם-לפני בוא-השמש אטעם-לחם, או כל-מאומה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לו
וכל-העם הכירו, וייטב בעיניהם, ככול אשר עשה המלך, בעיני כל-העם טוב.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לז
ויידעו כל-העם וכל-ישראל, ביום ההוא: כי לא הייתה מהמלך, להמית את-אבנר בן-נר.
לח
ויאמר המלך, אל-עבדיו: הלוא תדעו--כי-שר וגדול נפל היום הזה, בישראל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לט
ואנוכי היום רך ומשוח מלך, והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני: ישלם יהוה לעושה הרעה, כרעתו.
פרק ד
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
א
וישמע בן-שאול, כי מת אבנר בחברון, וירפו, ידיו; וכל-ישראל, נבהלו.
ב
ושני אנשים שרי-גדודים היו בן-שאול שם האחד בענה ושם השני רכב, בני רימון הבארותי--מבני בנימין: כי גם-בארות, תיחשב על-בנימין.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
ויברחו הבארותים, גיתיימה; ויהיו-שם גרים, עד היום הזה.
ד
וליהונתן, בן-שאול, בן, נכה רגליים; בן-חמש שנים היה בבוא שמועת שאול ויהונתן מיזרעאל, ותישאהו אומנתו ותנוס, ויהי בחופזה לנוס וייפול וייפסח, ושמו מפיבושת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
וילכו בני-רימון הבארותי, רכב ובענה, ויבואו כחום היום, אל-בית איש בושת; והוא שוכב, את משכב הצוהריים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
והנה באו עד-תוך הבית, לוקחי חיטים, ויכוהו, אל-החומש; ורכב ובענה אחיו, נמלטו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
ויבואו הבית, והוא-שוכב על-מיטתו בחדר משכבו, ויכוהו וימיתוהו, ויסירו את-ראשו; ויקחו, את-ראשו, וילכו דרך הערבה, כל-הלילה.
ח
ויביאו את-ראש איש-בושת אל-דויד, חברון, ויאמרו אל-המלך, הנה-ראש איש-בושת בן-שאול אויבך אשר ביקש את-נפשך; וייתן יהוה לאדוני המלך נקמות, היום הזה, משאול, ומזרעו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
ויען דויד את-רכב ואת-בענה אחיו, בני רימון הבארותי--ויאמר להם: חי-יהוה, אשר-פדה את-נפשי מכל-צרה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
כי המגיד לי לאמור הנה-מת שאול, והוא-היה כמבשר בעיניו, ואוחזה בו, ואהרגהו בציקלג--אשר לתיתי-לו, בשורה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
אף כי-אנשים רשעים, הרגו את-איש-צדיק בביתו--על-משכבו; ועתה, הלוא אבקש את-דמו מידכם, וביערתי אתכם, מן-הארץ.
יב
ויצו דויד את-הנערים ויהרגום, ויקצצו את-ידיהם ואת-רגליהם, ויתלו על-הבריכה, בחברון; ואת ראש איש-בושת לקחו, ויקברו בקבר-אבנר בחברון.
פרק ה
א
ויבואו כל-שבטי ישראל, אל-דויד--חברונה; ויאמרו לאמור, הננו עצמך ובשרך אנחנו.
ב
גם-אתמול גם-שלשום, בהיות שאול מלך עלינו, אתה היית המוציא והמביא, את-ישראל; ויאמר יהוה לך, אתה תרעה את-עמי את-ישראל, ואתה תהיה לנגיד, על-ישראל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
ויבואו כל-זקני ישראל אל-המלך, חברונה, ויכרות להם המלך דויד ברית בחברון, לפני יהוה; וימשחו את-דויד למלך, על-ישראל.
ד
בן-שלושים שנה דויד, במולכו; ארבעים שנה, מלך.
ה
בחברון מלך על-יהודה, שבע שנים ושישה חודשים; ובירושלים מלך, שלושים ושלוש שנה, על כל-ישראל, ויהודה.
ו
וילך המלך ואנשיו ירושלים, אל-היבוסי יושב הארץ; ויאמר לדויד לאמור, לא-תבוא הנה, כי אם-הסירך העיוורים והפיסחים לאמור, לא-יבוא דויד הנה.
ז
וילכוד דויד, את מצודת ציון--היא, עיר דויד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
ויאמר דויד ביום ההוא, כל-מכה יבוסי וייגע בצינור, ואת-הפיסחים ואת-העיוורים, שנואי נפש דויד; על-כן, יאמרו, עיוור ופיסח, לא יבוא אל-הבית.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
ויישב דויד במצודה, ויקרא-לה עיר דויד; וייבן דויד סביב, מן-המילוא וביתה.
י
וילך דויד, הלוך וגדול; ויהוה אלוהי צבאות, עימו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
וישלח חירם מלך-צור מלאכים, אל-דויד, ועצי ארזים, וחרשי עץ וחרשי אבן קיר; ויבנו-בית, לדויד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
ויידע דויד, כי-הכינו יהוה למלך על-ישראל; וכי נישא ממלכתו, בעבור עמו ישראל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
וייקח דויד עוד פילגשים ונשים, מירושלים, אחרי, בואו מחברון; וייוולדו עוד לדויד, בנים ובנות.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יד
ואלה, שמות היילודים לו--בירושלים: שמוע ושובב, ונתן ושלמה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
ויבחר ואלישוע, ונפג ויפיע.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טז
ואלישמע ואלידע, ואליפלט.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
וישמעו פלשתים, כי-משחו את-דויד למלך על-ישראל, ויעלו כל-פלשתים, לבקש את-דויד; וישמע דויד, ויירד אל-המצודה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יח
ופלשתים, באו; ויינטשו, בעמק רפאים.
יט
וישאל דויד ביהוה, לאמור, האעלה אל-פלשתים, התיתנם בידי; ויאמר יהוה אל-דויד עלה, כי-נתון אתן את-הפלשתים בידך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כ
ויבוא דויד בבעל-פרצים, ויכם שם דויד, ויאמר, פרץ יהוה את-אויביי לפניי כפרץ מים; על-כן, קרא שם-המקום ההוא--בעל פרצים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כא
ויעזבו-שם, את-עצביהם; ויישאם דויד, ואנשיו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כב
ויוסיפו עוד פלשתים, לעלות; ויינטשו, בעמק רפאים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כג
וישאל דויד ביהוה, ויאמר לא תעלה; הסב, אל-אחריהם, ובאת להם, ממול בכאים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כד
ויהי כשומעך את-קול צעדה, בראשי הבכאים--אז תחרץ: כי אז, יצא יהוה לפניך, להכות, במחנה פלשתים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כה
ויעש דויד כן, כאשר ציווהו יהוה; ויך, את-פלשתים, מגבע, עד-בואכה גזר.
פרק ו
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
א
ויוסף עוד דויד את-כל-בחור בישראל, שלושים אלף.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
ויקם וילך דויד, וכל-העם אשר איתו, מבעלי, יהודה--להעלות משם, את ארון האלוהים, אשר-נקרא שם שם יהוה צבאות יושב הכרובים, עליו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
וירכיבו את-ארון האלוהים, אל-עגלה חדשה, ויישאוהו, מבית אבינדב אשר בגבעה; ועוזא ואחיו, בני אבינדב, נוהגים, את-העגלה חדשה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
ויישאוהו, מבית אבינדב אשר בגבעה, עם, ארון האלוהים; ואחיו, הולך לפני הארון.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
ודויד וכל-בית ישראל, משחקים לפני יהוה, בכול, עצי ברושים; ובכינורות ובנבלים ובתופים, ובמנענעים ובצלצלים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
ויבואו, עד-גורן נכון; וישלח עוזא אל-ארון האלוהים, ויאחז בו--כי שמטו, הבקר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
וייחר-אף יהוה בעוזא, ויכהו שם האלוהים על-השל; וימת שם, עם ארון האלוהים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
וייחר לדויד, על אשר פרץ יהוה פרץ בעוזא; ויקרא למקום ההוא, פרץ עוזא, עד, היום הזה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
ויירא דויד את-יהוה, ביום ההוא; ויאמר, איך יבוא אליי ארון יהוה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
ולא-אבה דויד, להסיר אליו את-ארון יהוה--על-עיר דויד; ויטהו דויד, בית עובד-אדום הגיתי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
ויישב ארון יהוה בית עובד אדום, הגיתי--שלושה חודשים; ויברך יהוה את-עובד אדום, ואת-כל-ביתו.
יב
ויוגד, למלך דויד לאמור, בירך יהוה את-בית עובד אדום ואת-כל-אשר-לו, בעבור, ארון האלוהים; וילך דויד, ויעל את-ארון האלוהים מבית עובד אדום עיר דויד--בשמחה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
ויהי, כי צעדו נושאי ארון-יהוה--שישה צעדים: ויזבח שור, ומריא.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יד
ודויד מכרכר בכל-עוז, לפני יהוה; ודויד, חגור איפוד בד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
ודויד וכל-בית ישראל, מעלים את-ארון יהוה, בתרועה, ובקול שופר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טז
והיה ארון יהוה, בא עיר דויד; ומיכל בת-שאול נשקפה בעד החלון, ותרא את-המלך דויד מפזז ומכרכר לפני יהוה, ותיבז לו, בליבה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
ויביאו את-ארון יהוה, ויציגו אותו במקומו, בתוך האוהל, אשר נטה-לו דויד; ויעל דויד עולות לפני יהוה, ושלמים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יח
ויכל דויד, מהעלות העולה והשלמים; ויברך את-העם, בשם יהוה צבאות.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יט
ויחלק לכל-העם לכל-המון ישראל, למאיש ועד-אישה, לאיש חלת לחם אחת, ואשפר אחד ואשישה אחת; וילך כל-העם, איש לביתו.
כ
וישב דויד, לברך את-ביתו; ותצא מיכל בת-שאול, לקראת דויד, ותאמר מה-נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו, כהיגלות נגלות אחד הריקים.
כא
ויאמר דויד, אל-מיכל, לפני יהוה אשר בחר-בי מאביך ומכל-ביתו, לצוות אותי נגיד על-עם יהוה על-ישראל; ושיחקתי, לפני יהוה.
כב
ונקלותי עוד מזאת, והייתי שפל בעיניי; ועם-האמהות אשר אמרת, עימם איכבדה.
כג
ולמיכל, בת-שאול, לא-היה לה, ילד--עד, יום מותה.
פרק ז
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
א
ויהי, כי-ישב המלך בביתו; ויהוה הניח-לו מסביב, מכל-אויביו.
ב
ויאמר המלך, אל-נתן הנביא, ראה נא, אנוכי יושב בבית ארזים; וארון, האלוהים, יושב, בתוך היריעה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
ויאמר נתן אל-המלך, כול אשר בלבבך לך עשה: כי יהוה, עימך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
ויהי, בלילה ההוא; ויהי, דבר-יהוה, אל-נתן, לאמור.
ה
לך ואמרת אל-עבדי אל-דויד, כה אמר יהוה: האתה תבנה-לי בית, לשבתי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
כי לא ישבתי, בבית, למיום העלותי את-בני ישראל ממצריים, ועד היום הזה; ואהיה, מתהלך, באוהל, ובמשכן.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
בכול אשר-התהלכתי, בכל-בני ישראל, הדבר דיברתי את-אחד שבטי ישראל, אשר ציוויתי לרעות את-עמי את-ישראל לאמור: למה לא-בניתם לי, בית ארזים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
ועתה כה-תאמר לעבדי לדויד, כה אמר יהוה צבאות, אני לקחתיך מן-הנווה, מאחר הצאן--להיות נגיד, על-עמי על-ישראל.
ט
ואהיה עימך, בכל אשר הלכת, ואכריתה את-כל-אויביך, מפניך; ועשיתי לך שם גדול, כשם הגדולים אשר בארץ.
י
ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו, ושכן תחתיו, ולא ירגז, עוד; ולא-יוסיפו בני-עוולה לענותו, כאשר בראשונה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
ולמן-היום, אשר ציוויתי שופטים על-עמי ישראל, והניחותי לך, מכל-אויביך; והגיד לך יהוה, כי-בית יעשה-לך יהוה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
כי ימלאו ימיך, ושכבת את-אבותיך, והקימותי את-זרעך אחריך, אשר ייצא ממעיך; והכינותי, את-ממלכתו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
הוא יבנה-בית, לשמי; וכוננתי את-כיסא ממלכתו, עד-עולם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יד
אני אהיה-לו לאב, והוא יהיה-לי לבן--אשר, בהעוותו, והוכחתיו בשבט אנשים, ובנגעי בני אדם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
וחסדי, לא-יסור ממנו, כאשר הסירותי מעם שאול, אשר הסירותי מלפניך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טז
ונאמן ביתך וממלכתך עד-עולם, לפניך: כיסאך, יהיה נכון עד-עולם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
ככול הדברים האלה, וככול החיזיון הזה--כן דיבר נתן, אל-דויד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יח
ויבוא המלך דויד, ויישב לפני יהוה; ויאמר, מי אנוכי אדוניי יהוה ומי ביתי--כי הביאותני, עד-הלום.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יט
ותקטן עוד זאת בעיניך אדוניי יהוה, ותדבר גם אל-בית-עבדך למרחוק; וזאת תורת האדם, אדוניי יהוה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כ
ומה-יוסיף דויד עוד, לדבר אליך; ואתה ידעת את-עבדך, אדוניי יהוה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כא
בעבור דברך, וכליבך, עשית, את כל-הגדולה הזאת--להודיע, את-עבדך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כב
על-כן גדלת, יהוה אלוהים: כי-אין כמוך, ואין אלוהים זולתך, בכול אשר-שמענו, באוזנינו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כג
ומי כעמך כישראל, גוי אחד בארץ--אשר הלכו-אלוהים לפדות-לו לעם ולשום לו שם, ולעשות לכם הגדולה ונוראות לארצך, מפני עמך אשר פדית לך ממצריים, גויים ואלוהיו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כד
ותכונן לך את-עמך ישראל לך, לעם--עד-עולם; ואתה יהוה, היית להם לאלוהים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כה
ועתה, יהוה אלוהים, הדבר אשר דיברת על-עבדך ועל-ביתו, הקם עד-עולם; ועשה, כאשר דיברת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כו
ויגדל שמך עד-עולם, לאמור, יהוה צבאות, אלוהים על-ישראל; ובית עבדך דויד, יהיה נכון לפניך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כז
כי-אתה יהוה צבאות אלוהי ישראל, גלית את-אוזן עבדך לאמור, בית, אבנה-לך; על-כן, מצא עבדך את-ליבו, להתפלל אליך, את-התפילה הזאת.
כח
ועתה אדוניי יהוה, אתה-הוא האלוהים, ודבריך, יהיו אמת; ותדבר, אל-עבדך, את-הטובה, הזאת.
כט
ועתה, הואל וברך את-בית עבדך, להיות לעולם, לפניך: כי-אתה אדוניי יהוה, דיברת, ומברכתך, יבורך בית-עבדך לעולם.
פרק ח
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
א
ויהי, אחרי-כן, ויך דויד את-פלשתים, ויכניעם; וייקח דויד את-מתג האמה, מיד פלשתים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
ויך את-מואב, וימדדם בחבל השכב אותם ארצה, וימדד שני-חבלים להמית, ומלוא החבל להחיות; ותהי מואב לדויד, לעבדים נושאי מנחה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
ויך דויד, את-הדדעזר בן-רחוב מלך צובה, בלכתו, להשיב ידו בנהר-פרת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
וילכוד דויד ממנו, אלף ושבע-מאות פרשים, ועשרים אלף, איש רגלי; ויעקר דויד את-כל-הרכב, ויותר ממנו מאה רכב.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
ותבוא, ארם דמשק, לעזור, להדדעזר מלך צובה; ויך דויד בארם, עשרים-ושניים אלף איש.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
וישם דויד נציבים, בארם דמשק, ותהי ארם לדויד, לעבדים נושאי מנחה; ויושע יהוה את-דויד, בכול אשר הלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
וייקח דויד, את שלטי הזהב, אשר היו, אל עבדי הדדעזר; ויביאם, ירושלים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
ומבטח ומברותיי, ערי הדדעזר: לקח המלך דויד, נחושת--הרבה מאוד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
וישמע, תועי מלך חמת: כי הכה דויד, את כל-חיל הדדעזר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
וישלח תועי את-יורם-בנו אל-המלך-דויד לשאול-לו לשלום ולברכו, על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו--כי-איש מלחמות תועי, היה הדדעזר; ובידו, היו כלי-כסף וכלי-זהב--וכלי נחושת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
גם-אותם, הקדיש המלך דויד ליהוה, עם-הכסף והזהב אשר הקדיש, מכל-הגויים אשר כיבש.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
מארם וממואב ומבני עמון, ומפלשתים ומעמלק, ומשלל הדדעזר בן-רחוב, מלך צובה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
ויעש דויד, שם, בשובו, מהכותו את-ארם בגיא-מלח--שמונה עשר, אלף.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יד
וישם באדום נציבים, בכל-אדום שם נציבים, ויהי כל-אדום, עבדים לדויד; ויושע יהוה את-דויד, בכול אשר הלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
וימלוך דויד, על-כל-ישראל; ויהי דויד, עושה משפט וצדקה--לכל-עמו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טז
ויואב בן-צרויה, על-הצבא; ויהושפט בן-אחילוד, מזכיר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
וצדוק בן-אחיטוב ואחימלך בן-אביתר, כוהנים; ושריה, סופר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יח
ובניהו, בן-יהוידע, והכרתי, והפלתי; ובני דויד, כוהנים היו.
פרק ט
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
א
ויאמר דויד--הכי יש-עוד, אשר נותר לבית שאול; ואעשה עימו חסד, בעבור יהונתן.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
ולבית שאול עבד ושמו ציבא, ויקראו-לו אל-דויד; ויאמר המלך אליו האתה ציבא, ויאמר עבדך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
ויאמר המלך, האפס עוד איש לבית שאול, ואעשה עימו, חסד אלוהים; ויאמר ציבא אל-המלך, עוד בן ליהונתן נכה רגליים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
ויאמר-לו המלך, איפה הוא; ויאמר ציבא, אל-המלך, הנה-הוא בית מכיר בן-עמיאל, בלו דבר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
וישלח, המלך דויד; וייקחהו, מבית מכיר בן-עמיאל--מלו דבר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
ויבוא מפיבושת בן-יהונתן בן-שאול, אל-דויד, וייפול על-פניו, וישתחו; ויאמר דויד מפיבושת, ויאמר הנה עבדך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
ויאמר לו דויד אל-תירא, כי עשה אעשה עימך חסד בעבור יהונתן אביך, והשיבותי לך, את-כל-שדה שאול אביך; ואתה, תאכל לחם על-שולחני--תמיד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
וישתחו, ויאמר מה עבדך: כי פנית, אל-הכלב המת אשר כמוני.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
ויקרא המלך, אל-ציבא נער שאול--ויאמר אליו: כול אשר היה לשאול ולכל-ביתו, נתתי לבן-אדוניך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
ועבדת לו את-האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת, והיה לבן-אדוניך לחם ואכלו, ומפיבושת בן-אדוניך, יאכל תמיד לחם על-שולחני; ולציבא, חמישה עשר בנים--ועשרים עבדים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
ויאמר ציבא, אל-המלך, ככול אשר יצווה אדוני המלך את-עבדו, כן יעשה עבדך; ומפיבושת, אוכל על-שולחני, כאחד, מבני המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
ולמפיבושת בן-קטן, ושמו מיכא; וכול מושב בית-ציבא, עבדים למפיבושת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
ומפיבושת, יושב בירושלים, כי על-שולחן המלך תמיד, הוא אוכל; והוא פיסח, שתי רגליו.
פרק י
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
א
ויהי, אחרי-כן, וימת, מלך בני עמון; וימלוך חנון בנו, תחתיו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
ויאמר דויד אעשה-חסד עם-חנון בן-נחש, כאשר עשה אביו עימדי חסד, וישלח דויד לנחמו ביד-עבדיו, אל-אביו; ויבואו עבדי דויד, ארץ בני עמון.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
ויאמרו שרי בני-עמון אל-חנון אדוניהם, המכבד דויד את-אביך בעיניך--כי-שלח לך, מנחמים; הלוא בעבור חקור את-העיר, ולרגלה ולהופכה, שלח דויד את-עבדיו, אליך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
וייקח חנון את-עבדי דויד, ויגלח את-חצי זקנם, ויכרות את-מדוויהם בחצי, עד שתותיהם; וישלחם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
ויגידו לדויד וישלח לקראתם, כי-היו האנשים נכלמים מאוד; ויאמר המלך שבו בירחו, עד-יצמח זקנכם ושבתם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
ויראו בני עמון, כי נבאשו בדויד; וישלחו בני-עמון וישכרו את-ארם בית-רחוב ואת-ארם צובה, עשרים אלף רגלי, ואת-מלך מעכה אלף איש, ואיש טוב שנים-עשר אלף איש.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
וישמע, דויד; וישלח, את-יואב, ואת כל-הצבא, הגיבורים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
וייצאו בני עמון, ויערכו מלחמה פתח השער; וארם צובה ורחוב ואיש-טוב ומעכה, לבדם בשדה.
ט
וירא יואב, כי-הייתה אליו פני המלחמה, מפנים, ומאחור; ויבחר, מכול בחורי ישראל, ויערוך, לקראת ארם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
ואת, יתר העם, נתן, ביד אבשי אחיו; ויערוך, לקראת בני עמון.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
ויאמר, אם-תחזק ארם ממני--והיית לי, לישועה; ואם-בני עמון יחזקו ממך, והלכתי להושיע לך.
יב
חזק ונתחזק בעד-עמנו, ובעד ערי אלוהינו; ויהוה, יעשה הטוב בעיניו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
וייגש יואב, והעם אשר עימו, למלחמה, בארם; וינוסו, מפניו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יד
ובני עמון ראו, כי-נס ארם, וינוסו מפני אבישי, ויבואו העיר; וישב יואב, מעל בני עמון, ויבוא, ירושלים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
וירא ארם, כי ניגף לפני ישראל; וייאספו, יחד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טז
וישלח הדדעזר, ויוצא את-ארם אשר מעבר הנהר, ויבואו, חילם; ושובך שר-צבא הדדעזר, לפניהם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
ויוגד לדויד, ויאסוף את-כל-ישראל ויעבור את-הירדן, ויבוא, חלאמה; ויערכו ארם לקראת דויד, ויילחמו עימו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יח
וינס ארם, מפני ישראל, ויהרוג דויד מארם שבע מאות רכב, וארבעים אלף פרשים; ואת שובך שר-צבאו הכה, וימת שם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יט
ויראו כל-המלכים עבדי הדדעזר, כי ניגפו לפני ישראל, וישלימו את-ישראל, ויעבדום; וייראו ארם, להושיע עוד את-בני עמון.
פרק יא
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
א
ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלכים, וישלח דויד את-יואב ואת-עבדיו עימו ואת-כל-ישראל וישחיתו את-בני עמון, ויצורו, על-רבה; ודויד, יושב בירושלים.
ב
ויהי לעת הערב, ויקם דויד מעל משכבו ויתהלך על-גג בית-המלך, וירא אישה רוחצת, מעל הגג; והאישה, טובת מראה מאוד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
וישלח דויד, וידרוש לאישה; ויאמר, הלוא-זאת בת-שבע בת-אליעם--אשת, אורייה החיתי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
וישלח דויד מלאכים וייקחהא, ותבוא אליו וישכב עימה, והיא מתקדשת, מטומאתה; ותשב, אל-ביתה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
ותהר, האישה; ותשלח ותגד לדויד, ותאמר הרה אנוכי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
וישלח דויד, אל-יואב, שלח אליי, את-אורייה החיתי; וישלח יואב את-אורייה, אל-דויד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
ויבוא אורייה, אליו; וישאל דויד, לשלום יואב ולשלום העם, ולשלום, המלחמה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
ויאמר דויד לאורייה, רד לביתך ורחץ רגליך; וייצא אורייה מבית המלך, ותצא אחריו משאת המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
וישכב אורייה, פתח בית המלך, את, כל-עבדי אדוניו; ולא ירד, אל-ביתו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
ויגידו לדויד לאמור, לא-ירד אורייה אל-ביתו; ויאמר דויד אל-אורייה, הלוא מדרך אתה בא--מדוע, לא-ירדת אל-ביתך.
יא
ויאמר אורייה אל-דויד, הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות ואדוני יואב ועבדי אדוני על-פני השדה חונים, ואני אבוא אל-ביתי לאכול ולשתות, ולשכב עם-אשתי; חייך וחי נפשך, אם-אעשה את-הדבר הזה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
ויאמר דויד אל-אורייה, שב בזה גם-היום--ומחר אשלחך; ויישב אורייה בירושלים ביום ההוא, וממוחרת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
ויקרא-לו דויד, ויאכל לפניו וישת--וישכרהו; וייצא בערב, לשכב במשכבו עם-עבדי אדוניו, ואל-ביתו, לא ירד.
יד
ויהי בבוקר, ויכתוב דויד ספר אל-יואב; וישלח, ביד אורייה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
ויכתוב בספר, לאמור: הבו את-אורייה, אל-מול פני המלחמה החזקה, ושבתם מאחריו, וניכה ומת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טז
ויהי, בשמור יואב אל-העיר; וייתן, את-אורייה, אל-המקום אשר ידע, כי אנשי-חיל שם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
וייצאו אנשי העיר, ויילחמו את-יואב, וייפול מן-העם, מעבדי דויד; וימת, גם אורייה החיתי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יח
וישלח, יואב; ויגד לדויד, את-כל-דברי המלחמה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יט
ויצו את-המלאך, לאמור: ככלותך, את כל-דברי המלחמה--לדבר אל-המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כ
והיה, אם-תעלה חמת המלך, ואמר לך, מדוע ניגשתם אל-העיר להילחם: הלוא ידעתם, את אשר-יורו מעל החומה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כא
מי-הכה את-אבימלך בן-ירובשת, הלוא-אישה השליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ, למה ניגשתם, אל-החומה; ואמרת--גם עבדך אורייה החיתי, מת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כב
וילך, המלאך; ויבוא ויגד לדויד, את כל-אשר שלחו יואב.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כג
ויאמר המלאך, אל-דויד, כי-גברו עלינו האנשים, וייצאו אלינו השדה; ונהיה עליהם, עד-פתח השער.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כד
ויורו המורים אל-עבדיך מעל החומה, וימותו מעבדי המלך; וגם, עבדך אורייה החיתי--מת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כה
ויאמר דויד אל-המלאך, כה-תאמר אל-יואב אל-יירע בעיניך את-הדבר הזה--כי-כזו וכזה, תאכל החרב; החזק מלחמתך אל-העיר והורסה, וחזקהו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כו
ותשמע אשת אורייה, כי-מת אורייה אישה; ותספוד, על-בעלה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כז
ויעבור האבל, וישלח דויד ויאספה אל-ביתו ותהי-לו לאישה, ותלד לו, בן; ויירע הדבר אשר-עשה דויד, בעיני יהוה.
פרק יב
א
וישלח יהוה את-נתן, אל-דויד; ויבוא אליו, ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת, אחד עשיר, ואחד רש.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
לעשיר, היה צאן ובקר--הרבה מאוד.
ג
ולרש אין-כול, כי אם-כבשה אחת קטנה אשר קנה, ויחייהא, ותגדל עימו ועם-בניו יחדיו; מפיתו תאכל ומכוסו תשתה, ובחיקו תשכב, ותהי-לו, כבת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
ויבוא הלך, לאיש העשיר, ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו, לעשות לאורח הבא-לו; וייקח, את-כבשת האיש הרש, ויעשהא, לאיש הבא אליו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
וייחר-אף דויד באיש, מאוד; ויאמר, אל-נתן, חי-יהוה, כי בן-מוות האיש העושה זאת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
ואת-הכבשה, ישלם ארבעתיים: עקב, אשר עשה את-הדבר הזה, ועל, אשר לא-חמל.
ז
ויאמר נתן אל-דויד, אתה האיש; כה-אמר יהוה אלוהי ישראל, אנוכי משחתיך למלך על-ישראל, ואנוכי הצלתיך, מיד שאול.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
ואתנה לך את-בית אדוניך, ואת-נשי אדוניך בחיקך, ואתנה לך, את-בית ישראל ויהודה; ואם-מעט--ואוסיפה לך, כהנה וכהנה.
ט
מדוע בזית את-דבר יהוה, לעשות הרע בעיניי, את אורייה החיתי הכית בחרב, ואת-אשתו לקחת לך לאישה; ואותו הרגת, בחרב בני עמון.
י
ועתה, לא-תסור חרב מביתך--עד-עולם: עקב, כי בזיתני, ותיקח את-אשת אורייה החיתי, להיות לך לאישה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
כה אמר יהוה, הנני מקים עליך רעה מביתך, ולקחתי את-נשיך לעיניך, ונתתי לריעך; ושכב עם-נשיך, לעיני השמש הזאת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
כי אתה, עשית בסתר; ואני, אעשה את-הדבר הזה, נגד כל-ישראל, ונגד השמש.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
ויאמר דויד אל-נתן, חטאתי ליהוה; ויאמר נתן אל-דויד, גם-יהוה העביר חטאתך--לא תמות.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יד
אפס, כי-ניאץ ניאצת את-אויבי יהוה, בדבר, הזה; גם, הבן היילוד לך--מות ימות.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
וילך נתן, אל-ביתו; וייגוף יהוה, את-הילד אשר ילדה אשת-אורייה לדויד--וייאנש.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טז
ויבקש דויד את-האלוהים, בעד הנער; ויצם דויד צום, ובא ולן ושכב ארצה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
ויקומו זקני ביתו, עליו, להקימו, מן-הארץ; ולא אבה, ולא-ברא איתם לחם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יח
ויהי ביום השביעי, וימת הילד; וייראו עבדי דויד להגיד לו כי-מת הילד, כי אמרו הנה בהיות הילד חי דיברנו אליו ולא-שמע בקולנו, ואיך נאמר אליו מת הילד, ועשה רעה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יט
וירא דויד, כי עבדיו מתלחשים, ויבן דויד, כי מת הילד; ויאמר דויד אל-עבדיו המת הילד, ויאמרו מת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כ
ויקם דויד מהארץ וירחץ ויסך, ויחלף שמלותיו, ויבוא בית-יהוה, וישתחו; ויבוא, אל-ביתו, וישאל, וישימו לו לחם ויאכל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כא
ויאמרו עבדיו אליו, מה-הדבר הזה אשר עשית; בעבור הילד חי, צמת ותבך, וכאשר מת הילד, קמת ותאכל לחם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כב
ויאמר--בעוד הילד חי, צמתי ואבכה: כי אמרתי מי יודע, וחנני יהוה וחי הילד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כג
ועתה מת, למה זה אני צם--האוכל להשיבו, עוד: אני הולך אליו, והוא לא-ישוב אליי.
כד
וינחם דויד, את בת-שבע אשתו, ויבוא אליה, וישכב עימה; ותלד בן, ותקרא את-שמו שלמה, ויהוה, אהבו.
כה
וישלח, ביד נתן הנביא, ויקרא את-שמו, ידידיה--בעבור, יהוה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כו
ויילחם יואב, ברבת בני עמון; וילכוד, את-עיר המלוכה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כז
וישלח יואב מלאכים, אל-דויד; ויאמר נלחמתי ברבה, גם-לכדתי את-עיר המים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כח
ועתה, אסוף את-יתר העם, וחנה על-העיר, ולוכדה: פן-אלכוד אני את-העיר, ונקרא שמי עליה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כט
ויאסוף דויד את-כל-העם, וילך רבתה; ויילחם בה, וילכדה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ל
וייקח את-עטרת-מלכם מעל ראשו ומשקלה כיכר זהב, ואבן יקרה, ותהי, על-ראש דויד; ושלל העיר הוציא, הרבה מאוד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לא
ואת-העם אשר-בה הוציא, וישם במגרה ובחריצי הברזל ובמגזרות הברזל והעביר אותם במלבן, וכן יעשה, לכול ערי בני-עמון; וישב דויד וכל-העם, ירושלים.
פרק יג
א
ויהי אחרי-כן, ולאבשלום בן-דויד אחות יפה--ושמה תמר; ויאהבהא, אמנון בן-דויד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
וייצר לאמנון להתחלות, בעבור תמר אחותו--כי בתולה, היא; וייפלא בעיני אמנון, לעשות לה מאומה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
ולאמנון ריע, ושמו יונדב, בן-שמעה, אחי דויד; ויונדב, איש חכם מאוד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
ויאמר לו, מדוע אתה ככה דל בן-המלך בבוקר בבוקר--הלוא, תגיד לי; ויאמר לו, אמנון, את-תמר אחות אבשלום אחי, אני אוהב.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
ויאמר לו יהונדב, שכב על-משכבך והתחל; ובא אביך לראותך, ואמרת אליו תבוא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשתה לעיניי את-הבריה, למען אשר אראה, ואכלתי מידה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
וישכב אמנון, ויתחל; ויבוא המלך לראותו, ויאמר אמנון אל-המלך תבוא-נא תמר אחותי ותלבב לעיניי שתי לביבות, ואברה, מידה.
ז
וישלח דויד אל-תמר, הביתה לאמור: לכי נא, בית אמנון אחיך, ועשי-לו, הבריה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
ותלך תמר, בית אמנון אחיה--והוא שוכב; ותיקח את-הבצק ותלש ותלבב לעיניו, ותבשל את-הלביבות.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
ותיקח את-המשרת ותיצוק לפניו, וימאן לאכול; ויאמר אמנון, הוציאו כל-איש מעליי, וייצאו כל-איש, מעליו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
ויאמר אמנון אל-תמר, הביאי הבריה החדר, ואברה, מידך; ותיקח תמר, את-הלביבות אשר עשתה, ותבא לאמנון אחיה, החדרה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
ותגש אליו, לאכול; ויחזק-בה ויאמר לה, בואי שכבי עימי אחותי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
ותאמר לו, אל-אחי אל-תענני--כי לא-ייעשה כן, בישראל: אל-תעשה, את-הנבלה הזאת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
ואני, אנה אוליך את-חרפתי, ואתה תהיה כאחד הנבלים, בישראל; ועתה דבר-נא אל-המלך, כי לא ימנעני ממך.
יד
ולא אבה, לשמוע בקולה; ויחזק ממנה ויענהא, וישכב אותה.
טו
וישנאהא אמנון, שנאה גדולה מאוד--כי גדולה השנאה אשר שנאה, מאהבה אשר אהבה; ויאמר-לה אמנון, קומי לכי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טז
ותאמר לו, אל-אודות הרעה הגדולה הזאת, מאחרת אשר-עשית עימי, לשלחני; ולא אבה, לשמוע לה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
ויקרא, את-נערו משרתו, ויאמר, שלחו-נא את-זאת מעליי החוצה; ונעול הדלת, אחריה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יח
ועליה כתונת פסים, כי כן תלבשנה בנות-המלך הבתולות מעילים; ויוצא אותה משרתו החוץ, ונעל הדלת אחריה.
יט
ותיקח תמר אפר על-ראשה, וכתונת הפסים אשר עליה קרעה; ותשם ידה על-ראשה, ותלך הלוך וזעקה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כ
ויאמר אליה אבשלום אחיה, האמינון אחיך היה עימך, ועתה אחותי החרישי אחיך הוא, אל-תשיתי את-ליבך לדבר הזה; ותשב תמר ושוממה, בית אבשלום אחיה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כא
והמלך דויד--שמע, את כל-הדברים האלה; וייחר לו, מאוד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כב
ולא-דיבר אבשלום עם-אמנון, למרע ועד-טוב: כי-שנא אבשלום, את-אמנון, על-דבר אשר עינה, את תמר אחותו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כג
ויהי, לשנתיים ימים, ויהיו גוזזים לאבשלום, בבעל חצור אשר עם-אפריים; ויקרא אבשלום, לכל-בני המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כד
ויבוא אבשלום, אל-המלך, ויאמר, הנה-נא גוזזים לעבדך; ילך-נא המלך ועבדיו, עם-עבדך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כה
ויאמר המלך אל-אבשלום, אל-בני אל-נא נלך כולנו, ולא נכבד, עליך; ויפרוץ-בו ולא-אבה ללכת, ויברכהו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כו
ויאמר, אבשלום, ולא, ילך-נא איתנו אמנון אחי; ויאמר לו המלך, למה ילך עימך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כז
ויפרוץ-בו, אבשלום; וישלח איתו את-אמנון, ואת כל-בני המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כח
ויצו אבשלום את-נעריו לאמור, ראו נא כטוב לב-אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את-אמנון והמיתם אותו--אל-תיראו: הלוא, כי אנוכי ציוויתי אתכם--חזקו, והיו לבני-חיל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כט
ויעשו נערי אבשלום, לאמנון, כאשר ציווה, אבשלום; ויקומו כל-בני המלך, וירכבו איש על-פרדו--וינוסו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ל
ויהי, המה בדרך, והשמועה באה, אל-דויד לאמור: הכה אבשלום את-כל-בני המלך, ולא-נותר מהם אחד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לא
ויקם המלך ויקרע את-בגדיו, וישכב ארצה; וכל-עבדיו ניצבים, קרועי בגדים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לב
ויען יונדב בן-שמעה אחי-דויד ויאמר, אל-יאמר אדוני את כל-הנערים בני-המלך המיתו--כי-אמנון לבדו, מת: כי-על-פי אבשלום, הייתה שומה, מיום ענותו, את תמר אחותו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לג
ועתה אל-ישם אדוני המלך אל-ליבו, דבר לאמור, כל-בני המלך, מתו: כי-אמנון לבדו, מת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לד
ויברח, אבשלום; ויישא הנער הצופה, את-עיניו, וירא והנה עם-רב הולכים מדרך אחריו, מצד ההר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לה
ויאמר יונדב אל-המלך, הנה בני-המלך באו: כדבר עבדך, כן היה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לו
ויהי ככלותו לדבר, והנה בני-המלך באו, וישאו קולם, ויבכו; וגם-המלך, וכל-עבדיו, בכו, בכי גדול מאוד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לז
ואבשלום ברח, וילך אל-תלמיי בן-עמיהוד מלך גשור; ויתאבל על-בנו, כל-הימים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לח
ואבשלום ברח, וילך גשור; ויהי-שם, שלוש שנים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לט
ותכל דויד המלך, לצאת אל-אבשלום: כי-ניחם על-אמנון, כי-מת.
פרק יד
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
א
ויידע, יואב בן-צרויה: כי-לב המלך, על-אבשלום.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
וישלח יואב תקועה, וייקח משם אישה חכמה; ויאמר אליה התאבלי-נא ולבשי-נא בגדי-אבל, ואל-תסוכי שמן, והיית, כאישה זה ימים רבים מתאבלת על-מת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
ובאת, אל-המלך, ודיברת אליו, כדבר הזה; וישם יואב את-הדברים, בפיה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
ותאמר האישה התקועית, אל-המלך, ותיפול על-אפיה ארצה, ותשתחו; ותאמר, הושיעה המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
ויאמר-לה המלך, מה-לך; ותאמר, אבל אישה-אלמנה אני--וימת אישי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
ולשפחתך, שני בנים, ויינצו שניהם בשדה, ואין מציל ביניהם; ויכו האחד את-האחד, וימת אותו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
והנה קמה כל-המשפחה על-שפחתך, ויאמרו תני את-מכה אחיו ונמיתהו בנפש אחיו אשר הרג, ונשמידה, גם את-היורש; וכיבו, את-גחלתי אשר נשארה, לבלתי שים-לאישי שם ושארית, על-פני האדמה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
ויאמר המלך אל-האישה, לכי לביתך; ואני, אצווה עלייך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
ותאמר האישה התקועית, אל-המלך, עליי אדוני המלך העוון, ועל-בית אבי; והמלך וכיסאו, נקי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
ויאמר, המלך: המדבר אלייך והבאתו אליי, ולא-יוסיף עוד לגעת בך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
ותאמר יזכור-נא המלך את-יהוה אלוהיך, מהרבת גואל הדם לשחת, ולא ישמידו, את-בני; ויאמר, חי-יהוה, אם-ייפול משערת בנך, ארצה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
ותאמר, האישה, תדבר-נא שפחתך אל-אדוני המלך, דבר; ויאמר, דברי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
ותאמר, האישה, ולמה חשבת כזאת, על-עם אלוהים; ומידבר המלך הדבר הזה, כאשם, לבלתי השיב המלך, את-נידחו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יד
כי-מות נמות--וכמים הניגרים ארצה, אשר לא ייאספו; ולא-יישא אלוהים, נפש, וחשב מחשבות, לבלתי יידח ממנו נידח.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
ועתה אשר-באתי לדבר אל-המלך אדוני, את-הדבר הזה--כי ייראוני, העם; ותאמר שפחתך אדברה-נא אל-המלך, אוליי יעשה המלך את-דבר אמתו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טז
כי ישמע המלך, להציל את-אמתו מכף האיש, להשמיד אותי ואת-בני יחד, מנחלת אלוהים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
ותאמר, שפחתך, יהיה-נא דבר-אדוני המלך, למנוחה: כי כמלאך האלוהים, כן אדוני המלך לשמוע הטוב והרע, ויהוה אלוהיך, יהי עימך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יח
ויען המלך, ויאמר אל-האישה, אל-נא תכחדי ממני דבר, אשר אנוכי שואל אותך; ותאמר, האישה, ידבר-נא, אדוני המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יט
ויאמר המלך, היד יואב איתך בכל-זאת; ותען האישה ותאמר חי-נפשך אדוני המלך אם-איש להימין ולהשמיל, מכול אשר-דיבר אדוני המלך--כי-עבדך יואב הוא ציווני, והוא שם בפי שפחתך את כל-הדברים האלה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כ
לבעבור סבב את-פני הדבר, עשה עבדך יואב את-הדבר הזה; ואדוני חכם, כחכמת מלאך האלוהים, לדעת, את-כל-אשר בארץ.
כא
ויאמר המלך אל-יואב, הנה-נא עשיתי את-הדבר הזה; ולך השב את-הנער, את-אבשלום.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כב
וייפול יואב אל-פניו ארצה וישתחו, ויברך את-המלך; ויאמר יואב היום ידע עבדך כי-מצאתי חן בעיניך, אדוני המלך, אשר-עשה המלך, את-דבר עבדך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כג
ויקם יואב, וילך גשורה; ויבא את-אבשלום, ירושלים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כד
ויאמר המלך ייסוב אל-ביתו, ופניי לא יראה; וייסוב אבשלום אל-ביתו, ופני המלך לא ראה.
כה
וכאבשלום, לא-היה איש-יפה בכל-ישראל--להלל מאוד: מכף רגלו ועד קודקודו, לא-היה בו מום.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כו
ובגלחו, את-ראשו, והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח, כי-כבד עליו וגילחו; ושקל את-שיער ראשו, מאתיים שקלים באבן המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כז
וייוולדו לאבשלום שלושה בנים, ובת אחת ושמה תמר; היא הייתה, אישה יפת מראה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כח
ויישב אבשלום בירושלים, שנתיים ימים; ופני המלך, לא ראה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כט
וישלח אבשלום אל-יואב, לשלוח אותו אל-המלך, ולא אבה, לבוא אליו; וישלח עוד שנית, ולא אבה לבוא.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ל
ויאמר אל-עבדיו ראו חלקת יואב אל-ידי, ולו-שם שעורים--לכו, והציתוה באש; ויציתו עבדי אבשלום, את-החלקה--באש.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לא
ויקם יואב, ויבוא אל-אבשלום הביתה; ויאמר אליו, למה הציתו עבדיך את-החלקה אשר-לי באש.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לב
ויאמר אבשלום אל-יואב הנה שלחתי אליך לאמור בוא הנה ואשלחה אותך אל-המלך לאמור, למה באתי מגשור--טוב לי, עוד אני-שם; ועתה, אראה פני המלך, ואם-יש-בי עוון, והמיתני.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לג
ויבוא יואב אל-המלך, ויגד-לו, ויקרא אל-אבשלום ויבוא אל-המלך, וישתחו לו על-אפיו ארצה לפני המלך; ויישק המלך, לאבשלום.
פרק טו
א
ויהי, מאחרי כן, ויעש לו אבשלום, מרכבה וסוסים; וחמישים איש, רצים לפניו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
והשכים, אבשלום, ועמד, על-יד דרך השער; ויהי כל-האיש אשר-יהיה-לו-ריב לבוא אל-המלך למשפט, ויקרא אבשלום אליו ויאמר אי-מזה עיר אתה, ויאמר, מאחד שבטי-ישראל עבדך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
ויאמר אליו אבשלום, ראה דבריך טובים ונכוחים; ושומע אין-לך, מאת המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
ויאמר, אבשלום, מי-ישימני שופט, בארץ; ועליי, יבוא כל-איש אשר-יהיה-לו-ריב ומשפט--והצדקתיו.
ה
והיה, בקרוב-איש, להשתחוות, לו; ושלח את-ידו והחזיק לו, ונשק לו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
ויעש אבשלום כדבר הזה, לכל-ישראל, אשר-יבואו למשפט, אל-המלך; ויגנב, אבשלום, את-לב, אנשי ישראל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
ויהי, מקץ ארבעים שנה; ויאמר אבשלום, אל-המלך, אלכה נא ואשלם את-נדרי אשר-נדרתי ליהוה, בחברון.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
כי-נדר נדר עבדך, בשבתי בגשור בארם לאמור: אם-ישוב ישיבני יהוה ירושלים, ועבדתי את-יהוה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
ויאמר-לו המלך, לך בשלום; ויקם, וילך חברונה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
וישלח אבשלום מרגלים, בכל-שבטי ישראל לאמור: כשומעכם, את-קול השופר, ואמרתם, מלך אבשלום בחברון.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
ואת-אבשלום, הלכו מאתיים איש מירושלים, קרואים, והולכים לתומם; ולא ידעו, כל-דבר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
וישלח אבשלום את-אחיתופל הגילוני יועץ דויד, מעירו מגילה, בזובחו, את-הזבחים; ויהי הקשר אמיץ, והעם הולך ורב את-אבשלום.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
ויבוא, המגיד, אל-דויד, לאמור: היה לב-איש ישראל, אחרי אבשלום.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יד
ויאמר דויד לכל-עבדיו אשר-איתו בירושלים, קומו ונברחה--כי לא-תהיה-לנו פליטה, מפני אבשלום; מהרו ללכת, פן-ימהר והשיגנו והדיח עלינו את-הרעה, והכה העיר, לפי-חרב.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
ויאמרו עבדי-המלך, אל-המלך: ככול אשר-יבחר אדוני המלך, הנה עבדיך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טז
וייצא המלך וכל-ביתו, ברגליו; ויעזוב המלך, את עשר נשים פילגשים--לשמור הבית.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
וייצא המלך וכל-העם, ברגליו; ויעמדו, בית המרחק.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יח
וכל-עבדיו עוברים על-ידו, וכל-הכרתי וכל-הפלתי; וכל-הגיתים שש-מאות איש, אשר-באו ברגלו מגת, עוברים, על-פני המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יט
ויאמר המלך אל-איתיי הגיתי, למה תלך גם-אתה איתנו; שוב ושב עם-המלך כי-נוכרי אתה, וגם-גולה אתה למקומך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כ
תמול בואך, והיום אניעך עימנו ללכת, ואני הולך, על אשר-אני הולך; שוב והשב את-אחיך עימך, חסד ואמת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כא
ויען איתיי את-המלך, ויאמר: חי-יהוה, וחי אדוני המלך, כי במקום אשר יהיה-שם אדוני המלך אם-למוות אם-לחיים, כי-שם יהיה עבדך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כב
ויאמר דויד אל-איתיי, לך ועבור; ויעבור איתיי הגיתי, וכל-אנשיו, וכל-הטף, אשר איתו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כג
וכל-הארץ, בוכים קול גדול, וכל-העם, עוברים; והמלך, עובר בנחל קדרון, וכל-העם עוברים, על-פני-דרך את-המדבר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כד
והנה גם-צדוק וכל-הלויים איתו, נושאים את-ארון ברית האלוהים, ויציקו את-ארון האלוהים, ויעל אביתר--עד-תום כל-העם, לעבור מן-העיר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כה
ויאמר המלך לצדוק, השב את-ארון האלוהים העיר: אם-אמצא חן, בעיני יהוה--והשיבני, והראני אותו ואת-נווהו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כו
ואם כה יאמר, לא חפצתי בך: הנני--יעשה-לי, כאשר טוב בעיניו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כז
ויאמר המלך, אל-צדוק הכוהן, הרואה אתה, שובה העיר בשלום; ואחימעץ בנך ויהונתן בן-אביתר, שני בניכם--איתכם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כח
ראו אנוכי מתמהמה, בערבות המדבר--עד בוא דבר מעימכם, להגיד לי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כט
וישב צדוק ואביתר את-ארון האלוהים, ירושלים; ויישבו, שם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ל
ודויד עולה במעלה הזיתים עולה ובוכה, וראש לו חפוי, והוא, הולך יחף; וכל-העם אשר-איתו, חפו איש ראשו, ועלו עלה, ובכה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לא
ודויד הגיד לאמור, אחיתופל בקושרים עם-אבשלום; ויאמר דויד, סכל-נא את-עצת אחיתופל יהוה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לב
ויהי דויד בא עד-הראש, אשר-ישתחווה שם לאלוהים; והנה לקראתו, חושיי הארכי, קרוע כותונתו, ואדמה על-ראשו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לג
ויאמר לו, דויד: אם עברת איתי, והיית עליי למשא.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לד
ואם-העיר תשוב, ואמרת לאבשלום עבדך אני המלך אהיה--עבד אביך ואני מאז, ועתה ואני עבדך; והפרת לי, את עצת אחיתופל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לה
והלוא עימך שם, צדוק ואביתר הכוהנים; והיה, כל-הדבר אשר תשמע מבית המלך--תגיד, לצדוק ולאביתר הכוהנים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לו
הנה-שם עימם, שני בניהם--אחימעץ לצדוק, ויהונתן לאביתר; ושלחתם בידם אליי, כל-דבר אשר תשמעו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לז
ויבוא חושיי ריעה דויד, העיר; ואבשלום, יבוא ירושלים.
פרק טז
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
א
ודויד, עבר מעט מהראש, והנה ציבא נער מפיבושת, לקראתו; וצמד חמורים חבושים, ועליהם מאתיים לחם ומאה צימוקים ומאה קיץ--ונבל יין.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
ויאמר המלך אל-ציבא, מה-אלה לך; ויאמר ציבא החמורים לבית-המלך לרכוב, והלחם והקיץ לאכול הנערים, והיין, לשתות היעף במדבר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
ויאמר המלך, ואיה בן-אדוניך; ויאמר ציבא אל-המלך, הנה יושב בירושלים--כי אמר, היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
ויאמר המלך, לציבא, הנה לך, כול אשר למפיבושת; ויאמר ציבא השתחוויתי, אמצא-חן בעיניך אדוני המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
ובא המלך דויד, עד-בחורים; והנה משם איש יוצא ממשפחת בית-שאול, ושמו שמעי בן-גרא, יוצא יצוא, ומקלל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
ויסקל באבנים את-דויד, ואת-כל-עבדי המלך דויד; וכל-העם, וכל-הגיבורים, מימינו, ומשמאלו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
וכה-אמר שמעי, בקללו; צא צא איש הדמים, ואיש הבלייעל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
השיב עליך יהוה כול דמי בית-שאול, אשר מלכת תחתיו, וייתן יהוה את-המלוכה, ביד אבשלום בנך; והנך, ברעתך, כי איש דמים, אתה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
ויאמר אבישי בן-צרויה, אל-המלך, למה יקלל הכלב המת הזה, את-אדוני המלך; אעברה-נא, ואסירה את-ראשו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
ויאמר המלך, מה-לי ולכם בני צרויה; כה יקלל, כי יהוה אמר לו קלל את-דויד, ומי יאמר, מדוע עשית כן.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
ויאמר דויד אל-אבישי ואל-כל-עבדיו, הנה בני אשר-יצא ממעיי מבקש את-נפשי; ואף כי-עתה בן-הימיני, הניחו לו ויקלל--כי אמר-לו, יהוה.
יב
אוליי יראה יהוה, בעיני; והשיב יהוה לי טובה, תחת קללתו היום הזה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
וילך דויד ואנשיו, בדרך; ושמעי הולך בצלע ההר לעומתו, הלוך ויקלל, ויסקל באבנים לעומתו, ועיפר בעפר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יד
ויבוא המלך וכל-העם אשר-איתו, עייפים; ויינפש, שם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
ואבשלום, וכל-העם איש ישראל, באו, ירושלים; ואחיתופל, איתו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טז
ויהי, כאשר-בא חושיי הארכי ריעה דויד--אל-אבשלום; ויאמר חושיי אל-אבשלום, יחי המלך יחי המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
ויאמר אבשלום אל-חושיי, זה חסדך את-ריעך; למה לא-הלכת, את-ריעך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יח
ויאמר חושיי, אל-אבשלום, לא, כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל-איש ישראל--לו אהיה, ואיתו אשב.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יט
והשנית, למי אני אעבוד--הלוא, לפני בנו: כאשר עבדתי לפני אביך, כן אהיה לפניך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כ
ויאמר אבשלום, אל-אחיתופל: הבו לכם עצה, מה-נעשה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כא
ויאמר אחיתופל, אל-אבשלום, בוא אל-פילגשי אביך, אשר הניח לשמור הבית; ושמע כל-ישראל, כי-נבאשת את-אביך, וחזקו, ידי כל-אשר איתך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כב
ויטו לאבשלום האוהל, על-הגג; ויבוא אבשלום אל-פילגשי אביו, לעיני כל-ישראל.
כג
ועצת אחיתופל, אשר יעץ בימים ההם, כאשר ישאל-איש, בדבר האלוהים; כן כל-עצת אחיתופל, גם-לדויד גם לאבשלום.
פרק יז
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
א
ויאמר אחיתופל, אל-אבשלום: אבחרה נא, שנים-עשר אלף איש, ואקומה וארדפה אחרי-דויד, הלילה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
ואבוא עליו, והוא יגע ורפה ידיים, והחרדתי אותו, ונס כל-העם אשר-איתו; והכיתי את-המלך, לבדו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
ואשיבה כל-העם, אליך: כשוב הכול--האיש אשר אתה מבקש, כל-העם יהיה שלום.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
ויישר הדבר, בעיני אבשלום, ובעיני, כל-זקני ישראל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
ויאמר, אבשלום, קרא נא, גם לחושיי הארכי; ונשמעה מה-בפיו, גם-הוא.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
ויבוא חושיי, אל-אבשלום, ויאמר אבשלום אליו לאמור כדבר הזה דיבר אחיתופל, הנעשה את-דברו; אם-אין, אתה דבר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
ויאמר חושיי, אל-אבשלום: לא-טובה העצה אשר-יעץ אחיתופל, בפעם הזאת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
ויאמר חושיי, אתה ידעת את-אביך ואת-אנשיו כי גיבורים המה ומרי נפש המה, כדוב שכול, בשדה; ואביך איש מלחמה, ולא ילין את-העם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
הנה עתה הוא-נחבא באחת הפחתים, או באחד המקומות; והיה, כנפול בהם בתחילה, ושמע השומע ואמר, הייתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלום.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
והוא גם-בן-חיל, אשר ליבו כלב האריה--הימס יימס: כי-יודע כל-ישראל כי-גיבור אביך, ובני-חיל אשר איתו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
כי יעצתי, היאסוף ייאסף עליך כל-ישראל מדן ועד-באר שבע, כחול אשר-על-הים, לרוב; ופניך הולכים, בקרב.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
ובאנו אליו, באחד המקומות אשר נמצא שם, ונחנו עליו, כאשר ייפול הטל על-האדמה; ולא-נותר בו ובכל-האנשים אשר-איתו, גם-אחד.
יג
ואם-אל-עיר, ייאסף--והשיאו כל-ישראל אל-העיר ההיא, חבלים; וסחבנו אותו עד-הנחל, עד אשר-לא-נמצא שם גם-צרור.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יד
ויאמר אבשלום, וכל-איש ישראל, טובה עצת חושיי הארכי, מעצת אחיתופל; ויהוה ציווה, להפר את-עצת אחיתופל הטובה, לבעבור הביא יהוה אל-אבשלום, את-הרעה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
ויאמר חושיי, אל-צדוק ואל-אביתר הכוהנים, כזאת וכזאת יעץ אחיתופל את-אבשלום, ואת זקני ישראל; וכזאת וכזאת, יעצתי אני.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טז
ועתה שלחו מהרה והגידו לדויד לאמור, אל-תלן הלילה בערבות המדבר, וגם, עבור תעבור--פן יבולע למלך, ולכל-העם אשר איתו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
ויהונתן ואחימעץ עומדים בעין-רוגל, והלכה השפחה והגידה להם, והם ילכו, והגידו למלך דויד: כי לא יוכלו להיראות, לבוא העירה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יח
וירא אותם נער, ויגד לאבשלום; וילכו שניהם מהרה ויבואו אל-בית-איש בבחורים, ולו באר בחצרו--ויירדו שם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יט
ותיקח האישה, ותפרוש את-המסך על-פני הבאר, ותשטח עליו, הריפות; ולא נודע, דבר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כ
ויבואו עבדי אבשלום אל-האישה הביתה, ויאמרו איה אחימעץ ויהונתן, ותאמר להם האישה, עברו מיכל המים; ויבקשו ולא מצאו, וישובו ירושלים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כא
ויהי אחרי לכתם, ויעלו מהבאר, וילכו, ויגידו למלך דויד; ויאמרו אל-דויד, קומו ועברו מהרה את-המים--כי-ככה יעץ עליכם, אחיתופל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כב
ויקם דויד, וכל-העם אשר איתו, ויעברו, את-הירדן: עד-אור הבוקר, עד-אחד לא נעדר, אשר לא-עבר, את-הירדן.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כג
ואחיתופל ראה, כי לא נעשתה עצתו, ויחבוש את-החמור ויקם וילך אל-ביתו אל-עירו, ויצו אל-ביתו וייחנק; וימת, וייקבר בקבר אביו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כד
ודויד, בא מחניימה; ואבשלום, עבר את-הירדן--הוא, וכל-איש ישראל עימו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כה
ואת-עמשא, שם אבשלום תחת יואב--על-הצבא; ועמשא בן-איש, ושמו יתרא הישראלי, אשר-בא אל-אביגל בת-נחש, אחות צרויה אם יואב.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כו
וייחן ישראל ואבשלום, ארץ הגלעד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כז
ויהי, כבוא דויד מחניימה; ושובי בן-נחש מרבת בני-עמון, ומכיר בן-עמיאל מלו דבר, וברזלי הגלעדי, מרוגלים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כח
משכב וספות וכלי יוצר, וחיטים ושעורים וקמח וקלי, ופול ועדשים, וקלי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כט
ודבש וחמאה, וצאן ושפות בקר, הגישו לדויד ולעם אשר-איתו, לאכול: כי אמרו--העם רעב ועייף וצמא, במדבר.
פרק יח
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
א
ויפקוד דויד, את-העם אשר איתו; וישם עליהם, שרי אלפים ושרי מאות.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
וישלח דויד את-העם, השלישית ביד-יואב והשלישית ביד אבישי בן-צרויה אחי יואב, והשלישית, ביד איתיי הגיתי; ויאמר המלך אל-העם, יצוא אצא גם-אני עימכם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
ויאמר העם לא תצא, כי אם-נוס ננוס לא-ישימו אלינו לב ואם-ימותו חציינו לא-ישימו אלינו לב--כי-עתה כמונו, עשרה אלפים; ועתה טוב, כי-תהיה-לנו מעיר לעזור.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
ויאמר אליהם המלך, אשר-ייטב בעיניכם אעשה; ויעמוד המלך, אל-יד השער, וכל-העם יצאו, למאות ולאלפים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
ויצו המלך את-יואב ואת-אבישי ואת-איתיי, לאמור, לאט-לי, לנער לאבשלום; וכל-העם שמעו, בצוות המלך את-כל-השרים--על-דבר אבשלום.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
וייצא העם השדה, לקראת ישראל; ותהי המלחמה, ביער אפריים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
ויינגפו שם עם ישראל, לפני עבדי דויד; ותהי-שם המגפה גדולה, ביום ההוא--עשרים אלף.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
ותהי-שם המלחמה נפוצת, על-פני כל-הארץ; וירב היער לאכול בעם, מאשר אכלה החרב ביום ההוא.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
וייקרא, אבשלום, לפני, עבדי דויד; ואבשלום רוכב על-הפרד, ויבוא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויותן בין השמיים ובין הארץ, והפרד אשר-תחתיו, עבר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
וירא איש אחד, ויגד ליואב; ויאמר, הנה ראיתי את-אבשלום, תלוי, באלה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
ויאמר יואב, לאיש המגיד לו, והנה ראית, ומדוע לא-הכיתו שם ארצה; ועליי, לתת לך עשרה כסף, וחגורה, אחת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
ויאמר האיש, אל-יואב, ולו אנוכי שוקל על-כפיי אלף כסף, לא-אשלח ידי אל-בן-המלך: כי באוזנינו ציווה המלך, אותך ואת-אבישי ואת-איתיי לאמור, שמרו-מי, בנער באבשלום.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
או-עשיתי בנפשי שקר, וכל-דבר לא-ייכחד מן-המלך; ואתה, תתייצב מנגד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יד
ויאמר יואב, לא-כן אוחילה לפניך; וייקח שלושה שבטים בכפו, ויתקעם בלב אבשלום--עודנו חי, בלב האלה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
ויסובו עשרה נערים, נושאי כלי יואב; ויכו את-אבשלום, וימיתוהו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טז
ויתקע יואב, בשופר, וישב העם, מרדוף אחרי ישראל: כי-חשך יואב, את-העם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
ויקחו את-אבשלום, וישליכו אותו ביער אל-הפחת הגדול, ויציבו עליו גל-אבנים, גדול מאוד; וכל-ישראל--נסו, איש לאוהליו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יח
ואבשלום לקח, ויצב-לו בחייו את-מצבת אשר בעמק-המלך--כי אמר אין-לי בן, בעבור הזכיר שמי; ויקרא למצבת, על-שמו, וייקרא לה יד אבשלום, עד היום הזה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יט
ואחימעץ בן-צדוק, אמר, ארוצה נא, ואבשרה את-המלך: כי-שפטו יהוה, מיד אויביו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כ
ויאמר לו יואב, לא איש בשורה אתה היום הזה, ובישרת, ביום אחר; והיום הזה לא תבשר, כי-על-כן בן-המלך מת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כא
ויאמר יואב לכושי, לך הגד למלך אשר ראית; וישתחו כושי ליואב, וירוץ.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כב
ויוסף עוד אחימעץ בן-צדוק, ויאמר אל-יואב, ויהי מה, ארוצה-נא גם-אני אחרי הכושי; ויאמר יואב, למה-זה אתה רץ בני, ולך, אין-בשורה מוצאת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כג
ויהי-מה ארוץ, ויאמר לו רוץ; וירץ אחימעץ דרך הכיכר, ויעבור את-הכושי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כד
ודויד יושב, בין-שני השערים; וילך הצופה אל-גג השער, אל-החומה, ויישא את-עיניו וירא, והנה-איש רץ לבדו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כה
ויקרא הצופה, ויגד למלך, ויאמר המלך, אם-לבדו בשורה בפיו; וילך הלוך, וקרב.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כו
וירא הצופה, איש-אחר רץ, ויקרא הצופה אל-השוער, ויאמר הנה-איש רץ לבדו; ויאמר המלך, גם-זה מבשר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כז
ויאמר, הצופה, אני רואה את-מרוצת הראשון, כמרוצת אחימעץ בן-צדוק; ויאמר המלך איש-טוב זה, ואל-בשורה טובה יבוא.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כח
ויקרא אחימעץ, ויאמר אל-המלך שלום, וישתחו למלך לאפיו, ארצה; ויאמר, ברוך יהוה אלוהיך, אשר סיגר את-האנשים, אשר-נשאו את-ידם באדוני המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כט
ויאמר המלך, שלום לנער לאבשלום; ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לשלוח את-עבד המלך יואב, ואת-עבדך, ולא ידעתי, מה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ל
ויאמר המלך, סוב התייצב כה; וייסוב, ויעמוד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לא
והנה הכושי, בא; ויאמר הכושי, יתבשר אדוני המלך--כי-שפטך יהוה היום, מיד כל-הקמים עליך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לב
ויאמר המלך אל-הכושי, השלום לנער לאבשלום; ויאמר הכושי, יהיו כנער אויבי אדוני המלך, וכול אשר-קמו עליך, לרעה.
פרק יט
א
וירגז המלך, ויעל על-עליית השער--ויבך; וכה אמר בלכתו, בני אבשלום בני בני אבשלום, מי-ייתן מותי אני תחתיך, אבשלום בני בני.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
ויוגד, ליואב: הנה המלך בוכה ויתאבל, על-אבשלום.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
ותהי התשועה ביום ההוא, לאבל--לכל-העם: כי-שמע העם, ביום ההוא לאמור, נעצב המלך, על-בנו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
ויתגנב העם ביום ההוא, לבוא העיר: כאשר יתגנב, העם הנכלמים--בנוסם, במלחמה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
והמלך לאט את-פניו, ויזעק המלך קול גדול: בני, אבשלום, אבשלום, בני בני.
ו
ויבוא יואב אל-המלך, הבית; ויאמר הובשת היום את-פני כל-עבדיך, הממלטים את-נפשך היום, ואת נפש בניך ובנותיך, ונפש נשיך ונפש פילגשיך.
ז
לאהבה, את-שונאיך, ולשנוא, את-אוהביך: כי הגדת היום, כי אין לך שרים ועבדים--כי ידעתי היום כי לו אבשלום חי וכולנו היום מתים, כי-אז ישר בעיניך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
ועתה קום צא, ודבר על-לב עבדיך: כי ביהוה נשבעתי כי-אינך יוצא, אם-ילין איש איתך הלילה, ורעה לך זאת מכל-הרעה אשר-באה עליך, מנעוריך עד-עתה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
ויקם המלך, ויישב בשער; ולכל-העם הגידו לאמור, הנה המלך יושב בשער, ויבוא כל-העם לפני המלך, וישראל נס איש לאוהליו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
ויהי כל-העם נדון, בכל-שבטי ישראל לאמור: המלך הצילנו מכף אויבינו, והוא מילטנו מכף פלשתים, ועתה ברח מן-הארץ, מעל אבשלום.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
ואבשלום אשר משחנו עלינו, מת במלחמה; ועתה, למה אתם מחרישים--להשיב את-המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
והמלך דויד, שלח אל-צדוק ואל-אביתר הכוהנים לאמור, דברו אל-זקני יהודה לאמור, למה תהיו אחרונים להשיב את-המלך אל-ביתו; ודבר, כל-ישראל, בא אל-המלך, אל-ביתו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
אחיי אתם, עצמי ובשרי אתם; ולמה תהיו אחרונים, להשיב את-המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יד
ולעמשא, תאמרו, הלוא עצמי ובשרי, אתה; כה יעשה-לי אלוהים, וכה יוסיף, אם-לא שר-צבא תהיה לפניי כל-הימים, תחת יואב.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
ויט את-לבב כל-איש-יהודה, כאיש אחד; וישלחו, אל-המלך, שוב אתה, וכל-עבדיך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טז
וישב המלך, ויבוא עד-הירדן; ויהודה בא הגלגלה, ללכת לקראת המלך, להעביר את-המלך, את-הירדן.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
וימהר, שמעי בן-גרא בן-הימיני, אשר, מבחורים; ויירד עם-איש יהודה, לקראת המלך דויד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יח
ואלף איש עימו, מבנימין, וציבא נער בית שאול, וחמשת עשר בניו ועשרים עבדיו איתו; וצלחו הירדן, לפני המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יט
ועברה העברה, לעביר את-בית המלך, ולעשות הטוב, בעיניו; ושמעי בן-גרא, נפל לפני המלך, בעוברו, בירדן.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כ
ויאמר אל-המלך, אל-יחשוב-לי אדוני עוון, ואל-תזכור את אשר העווה עבדך, ביום אשר-יצא אדוני-המלך מירושלים--לשום המלך, אל-ליבו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כא
כי ידע עבדך, כי אני חטאתי; והנה-באתי היום, ראשון לכל-בית יוסף, לרדת, לקראת אדוני המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כב
ויען אבישי בן-צרויה, ויאמר, התחת זאת, לא יומת שמעי: כי קילל, את-משיח יהוה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כג
ויאמר דויד, מה-לי ולכם בני צרויה--כי-תהיו-לי היום, לשטן; היום, יומת איש בישראל--כי הלוא ידעתי, כי היום אני-מלך על-ישראל.
כד
ויאמר המלך אל-שמעי, לא תמות; ויישבע לו, המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כה
ומפיבושת, בן-שאול, ירד, לקראת המלך; ולא-עשה רגליו ולא-עשה שפמו, ואת-בגדיו לא כיבס, למן-היום לכת המלך, עד-היום אשר-בא בשלום.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כו
ויהי כי-בא ירושלים, לקראת המלך; ויאמר לו המלך, למה לא-הלכת עימי מפיבושת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כז
ויאמר, אדוני המלך עבדי רימני: כי-אמר עבדך אחבשה-לי החמור וארכב עליה, ואלך את-המלך--כי פיסח, עבדך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כח
וירגל בעבדך, אל-אדוני המלך; ואדוני המלך כמלאך האלוהים, ועשה הטוב בעיניך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כט
כי לא היה כל-בית אבי, כי אם-אנשי-מוות לאדוני המלך, ותשת את-עבדך, באוכלי שולחנך; ומה-יש-לי עוד צדקה, ולזעוק עוד אל-המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ל
ויאמר לו המלך, למה תדבר עוד דבריך; אמרתי--אתה וציבא, תחלקו את-השדה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לא
ויאמר מפיבושת אל-המלך, גם את-הכול ייקח: אחרי אשר-בא אדוני המלך, בשלום--אל-ביתו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לב
וברזלי, הגלעדי, ירד, מרוגלים; ויעבור את-המלך הירדן, לשלחו את-הירדן.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לג
וברזלי זקן מאוד, בן-שמונים שנה; והוא-כילכל את-המלך בשיבתו במחניים, כי-איש גדול הוא מאוד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לד
ויאמר המלך, אל-ברזלי: אתה עבור איתי, וכילכלתי אותך עימדי בירושלים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לה
ויאמר ברזלי, אל-המלך: כמה, ימי שני חיי, כי-אעלה את-המלך, ירושלים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לו
בן-שמונים שנה אנוכי היום האדע בין-טוב לרע, אם-יטעם עבדך את-אשר אוכל ואת-אשר אשתה, אם-אשמע עוד, בקול שרים ושרות; ולמה יהיה עבדך עוד למשא, אל-אדוני המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לז
כמעט יעבור עבדך, את-הירדן--את-המלך; ולמה יגמלני המלך, הגמולה הזאת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לח
ישב-נא עבדך ואמות בעירי, עם קבר אבי ואימי; והנה עבדך כמהם, יעבור עם-אדוני המלך, ועשה-לו, את אשר-טוב בעיניך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לט
ויאמר המלך, איתי יעבור כמהם, ואני אעשה-לו, את-הטוב בעיניך; וכול אשר-תבחר עליי, אעשה-לך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
מ
ויעבור כל-העם את-הירדן, והמלך עבר; ויישק המלך לברזלי ויברכהו, וישב למקומו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
מא
ויעבור המלך הגלגלה, וכמהן עבר עימו; וכל-עם יהודה, העבירו את-המלך, וגם, חצי עם ישראל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
מב
והנה כל-איש ישראל, באים אל-המלך; ויאמרו אל-המלך מדוע גנבוך אחינו איש יהודה, ויעבירו את-המלך ואת-ביתו את-הירדן, וכל-אנשי דויד, עימו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
מג
ויען כל-איש יהודה על-איש ישראל, כי-קרוב המלך אליי, ולמה זה חרה לך, על-הדבר הזה: האכול אכלנו מן-המלך, אם-נישאת נישא לנו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
מד
ויען איש-ישראל את-איש יהודה ויאמר, עשר-ידות לי במלך וגם-בדויד אני ממך, ומדוע הקילותני, ולא-היה דברי ראשון לי להשיב את-מלכי; וייקש דבר-איש יהודה, מדבר איש ישראל.
פרק כ
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
א
ושם נקרא איש בלייעל, ושמו שבע בן-בכרי--איש ימיני; ויתקע בשופר, ויאמר אין-לנו חלק בדויד ולא נחלה-לנו בבן-ישי--איש לאוהליו, ישראל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
ויעל כל-איש ישראל, מאחרי דויד, אחרי, שבע בן-בכרי; ואיש יהודה דבקו במלכם, מן-הירדן ועד-ירושלים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
ויבוא דויד אל-ביתו, ירושלים, וייקח המלך את עשר-נשים פילגשים אשר הניח לשמור הבית וייתנם בית-משמרת ויכלכלם, ואליהם לא-בא; ותהיינה צרורות עד-יום מותן, אלמנות חיות.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
ויאמר המלך אל-עמשא, הזעק-לי את-איש-יהודה שלושת ימים; ואתה, פה עמוד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
וילך עמשא, להזעיק את-יהודה; ויוחר, מן-המועד אשר יעדו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
ויאמר דויד, אל-אבישי, עתה יירע לנו שבע בן-בכרי, מן-אבשלום; אתה קח את-עבדי אדוניך, ורדוף אחריו--פן-מצא לו ערים בצורות, והציל עינינו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
וייצאו אחריו אנשי יואב, והכרתי והפלתי וכל-הגיבורים; וייצאו, מירושלים, לרדוף, אחרי שבע בן-בכרי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
הם, עם-האבן הגדולה אשר בגבעון, ועמשא, בא לפניהם; ויואב חגור מידו לבושו, ועליו חגור חרב מצומדת על-מותניו בתערה, והוא יצא, ותיפול.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
ויאמר יואב לעמשא, השלום אתה אחי; ותאחז יד-ימין יואב, בזקן עמשא--לנשוק-לו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
ועמשא לא-נשמר בחרב אשר ביד-יואב, ויכהו בה אל-החומש וישפוך מעיו ארצה ולא-שנה לו--וימות; ויואב, ואבישי אחיו, רדף, אחרי שבע בן-בכרי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
ואיש עמד עליו, מנערי יואב; ויאמר, מי אשר חפץ ביואב ומי אשר-לדויד--אחרי יואב.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
ועמשא מתגולל בדם, בתוך המסילה; וירא האיש כי-עמד כל-העם, ויסב את-עמשא מן-המסילה השדה וישלך עליו בגד, כאשר ראה, כל-הבא עליו ועמד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
כאשר הוגה, מן-המסילה--עבר כל-איש, אחרי יואב, לרדוף, אחרי שבע בן-בכרי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יד
ויעבור בכל-שבטי ישראל, אבילה ובית מעכה--וכל-הברים; וייקהלו, ויבואו אף-אחריו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
ויבואו ויצורו עליו, באבילה בית המעכה, וישפכו סוללה אל-העיר, ותעמוד בחיל; וכל-העם אשר את-יואב, משחיתים להפיל החומה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טז
ותקרא אישה חכמה, מן-העיר; שמעו שמעו, אמרו-נא אל-יואב, קרב עד-הנה, ואדברה אליך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
ויקרב אליה, ותאמר האישה האתה יואב ויאמר אני; ותאמר לו, שמע דברי אמתך, ויאמר, שומע אנוכי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יח
ותאמר, לאמור: דבר ידברו בראשונה לאמור, שאול ישאלו באביל וכן התמו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יט
אנוכי, שלומי אמוני ישראל; אתה מבקש, להמית עיר ואם בישראל--למה תבלע, נחלת יהוה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כ
ויען יואב, ויאמר: חלילה חלילה לי, אם-אבלע ואם-אשחית.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כא
לא-כן הדבר, כי איש מהר אפריים שבע בן-בכרי שמו נשא ידו במלך בדויד--תנו-אותו לבדו, ואלכה מעל העיר; ותאמר האישה אל-יואב, הנה ראשו מושלך אליך בעד החומה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כב
ותבוא האישה אל-כל-העם בחכמתה, ויכרתו את-ראש שבע בן-בכרי וישליכו אל-יואב, ויתקע בשופר, ויפוצו מעל-העיר איש לאוהליו; ויואב שב ירושלים, אל-המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כג
ויואב, אל כל-הצבא ישראל; ובניה, בן-יהוידע, על-הכרתי, ועל-הפלתי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כד
ואדורם, על-המס; ויהושפט בן-אחילוד, המזכיר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כה
ושוא, סופר; וצדוק ואביתר, כוהנים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כו
וגם, עירא היאירי, היה כוהן, לדויד.
פרק כא
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
א
ויהי רעב בימי דויד שלוש שנים, שנה אחרי שנה, ויבקש דויד, את-פני יהוה; ויאמר יהוה, אל-שאול ואל-בית הדמים, על-אשר-המית, את-הגבעונים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
ויקרא המלך לגבעונים, ויאמר אליהם: והגבעונים לא מבני ישראל המה, כי אם-מיתר האמורי, ובני ישראל נשבעו להם, ויבקש שאול להכותם בקנאותו לבני-ישראל ויהודה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
ויאמר דויד אל-הגבעונים, מה אעשה לכם; ובמה אכפר, וברכו את-נחלת יהוה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
ויאמרו לו הגבעונים, אין-לנו כסף וזהב עם-שאול ועם-ביתו, ואין-לנו איש, להמית בישראל; ויאמר מה-אתם אומרים, אעשה לכם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
ויאמרו, אל-המלך, האיש אשר כילנו, ואשר דימה-לנו; נשמדנו, מהתייצב בכל-גבול ישראל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
יותן-לנו שבעה אנשים, מבניו, והוקענום ליהוה, בגבעת שאול בחיר יהוה; ויאמר המלך, אני אתן.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
ויחמול המלך, על-מפיבושת בן-יהונתן בן-שאול; על-שבועת יהוה, אשר בינותם--בין דויד, ובין יהונתן בן-שאול.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
וייקח המלך את-שני בני רצפה בת-איה, אשר ילדה לשאול, את-ארמוני, ואת-מפיבושת; ואת-חמשת, בני מיכל בת-שאול, אשר ילדה לעדריאל בן-ברזלי, המחולתי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
וייתנם ביד הגבעונים, ויוקיעום בהר לפני יהוה, וייפלו שבעתם, יחד; והמה הומתו בימי קציר, בראשונים, בתחילת, קציר שעורים.
י
ותיקח רצפה בת-איה את-השק ותטהו לה אל-הצור, מתחילת קציר, עד ניתך-מים עליהם, מן-השמיים; ולא-נתנה עוף השמיים לנוח עליהם, יומם, ואת-חית השדה, לילה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
ויוגד, לדויד, את אשר-עשתה רצפה בת-איה, פילגש שאול.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
וילך דויד, וייקח את-עצמות שאול ואת-עצמות יהונתן בנו, מאת, בעלי יבש גלעד--אשר גנבו אותם מרחוב בית-שן, אשר תלאום שמה פלשתים, ביום הכות פלשתים את-שאול, בגלבוע.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
ויעל משם את-עצמות שאול, ואת-עצמות יהונתן בנו; ויאספו, את-עצמות המוקעים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יד
ויקברו את-עצמות-שאול ויהונתן-בנו בארץ בנימין בצלע, בקבר קיש אביו, ויעשו, כול אשר-ציווה המלך; וייעתר אלוהים לארץ, אחרי-כן.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
ותהי-עוד מלחמה לפלשתים, את-ישראל; ויירד דויד ועבדיו עימו, ויילחמו את-פלשתים--ויעף דויד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טז
וישבי בנוב אשר בילידי הרפה, ומשקל קינו שלוש מאות משקל נחושת, והוא, חגור חדשה; ויאמר, להכות את-דויד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
ויעזור-לו אבישי בן-צרויה, ויך את-הפלשתי וימיתהו; אז נשבעו אנשי-דויד לו לאמור, לא-תצא עוד איתנו למלחמה, ולא תכבה, את-נר ישראל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יח
ויהי, אחרי-כן, ותהי-עוד המלחמה בגוב, עם-פלשתים; אז הכה, סיבכיי החושתי, את-סף, אשר בילידי הרפה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יט
ותהי-עוד המלחמה בגוב, עם-פלשתים; ויך אלחנן בן-יערי אורגים בית הלחמי, את גולית הגיתי, ועץ חניתו, כמנור אורגים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כ
ותהי-עוד מלחמה, בגת; ויהי איש מדון, ואצבעות ידיו ואצבעות רגליו שש ושש עשרים וארבע מספר, וגם-הוא, יולד להרפה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כא
ויחרף, את-ישראל; ויכהו, יהונתן, בן-שמעה, אחי דויד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כב
את-ארבעת אלה יולדו להרפה, בגת; וייפלו ביד-דויד, וביד עבדיו.
פרק כב
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
א
וידבר דויד ליהוה, את-דברי השירה הזאת, ביום הציל יהוה אותו ף כל-אויביו, ומכף שאול.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
ויאמר: יהוה סלעי ומצודתי, פלטי-לי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
אלוהי צורי, אחסה-בו; מגיני וקרן ישעי, גבי ומנוסי, מושיעי, מחמס תושיעני.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
מהולל, אקרא יהוה; ומאויביי, איוושע.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
כי אפפוני, משברי-מוות; נחלי בלייעל, יבעתוני.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
חבלי שאול, סבוני; קידמוני, מוקשי-מוות.
ז
בצר-לי אקרא יהוה, ואל-אלוהיי אקרא; וישמע מהיכלו קולי, ושוועתי באוזניו.
ח
ויתגעש ותרעש הארץ, מוסדות השמיים ירגזו; ויתגעשו, כי-חרה לו.
ט
עלה עשן באפו, ואש מפיו תאכל; גחלים, בערו ממנו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
ויט שמיים, ויירד; וערפל, תחת רגליו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
וירכב על-כרוב, ויעוף; ויירא, על-כנפי-רוח.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
וישת חושך סביבותיו, סוכות; חשרת-מים, עבי שחקים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
מנוגה, נגדו; בערו, גחלי-אש.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יד
ירעם מן-שמיים, יהוה; ליון, ייתן קולו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
וישלח חיצים, ויפיצם; ברק, ויהום.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טז
וייראו אפיקי ים, ייגלו מוסדות תבל; בגערת יהוה, מנשמת רוח אפו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
ישלח ממרום, ייקחני; ימשני, ממים רבים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יח
יצילני, מאויבי עז; משונאיי, כי אמצו ממני.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יט
יקדמוני, ביום אידי; ויהי יהוה משען, לי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כ
ויוצא למרחב, אותי; לצני, כי-חפץ בי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כא
יגמלני יהוה, כצדקתי; ור ידיי, ישיב לי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כב
כי שמרתי, דרכי יהוה; א רשעתי, מאלוהיי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כג
כי כל-משפטיו, לנגדי; וחוקותיו, לא-אסור ממנה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כד
ואהיה תמים, לו; ואשתמרה, מעווני.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כה
וישב יהוה לי, כצדקתי; כבורי, לנגד עיניו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כו
עם-חסיד, תתחסד; עם-גיבור תמים, תיתמם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כז
עם-נבר, תיתבר; ועם-עיקש, תיתפל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כח
ואת-עם עני, תושיע; ועיניך על-רמים, תשפיל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כט
כי-אתה נרי, יהוה; ויהוה, יגיה חושכי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ל
כי בך, ארוץ גדוד; באלוהיי, אדלג-שור.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לא
האל, תמים דרכו; אמרת יהוה, צרופה-- מגן הוא, לכול החוסים בו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לב
כי מי-אל, מבלעדי יהוה; ומי צור, מבלעדי אלוהינו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לג
האל מעוזי, חיל; ויתר תמים, דרכי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לד
משווה רגליי, כאיילות; ועל במותיי, יעמידני.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לה
מלמד ידיי, למלחמה; וניחת קשת-נחושה, זרועותיי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לו
ותיתן-לי, מגן ישעך; וענותך, תרבני.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לז
תרחיב צעדי, תחתני; ולא מעדו, קרסוליי.
לח
ארדפה אויביי, ואשמידם; ולא אשוב, עד-כלותם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לט
ואכלם ואמחצם, ולא יקומון; וייפלו, תחת רגליי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
מ
ותזרני חיל, למלחמה; תכריע קמיי, תחתני.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
מא
ואויביי, תתה לי עורף; משנאיי, ואצמיתם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
מב
ישעו, ואין מושיע; אל-יהוה, ולא ענם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
מג
ואשחקם, כעפר-ארץ; כטיט-חוצות אדיקם, ארקעם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
מד
ותפלטני, מריבי עמי; תשמרני לראש גויים, עם לא-ידעתי יעבדוני.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
מה
בני נכר, יתכחשו-לי; לשמוע אוזן, יישמעו לי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
מו
בני נכר, ייבולו; ויחגרו, ממסגרותם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
מז
חי-יהוה, וברוך צורי; וירום, אלוהי צור ישעי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
מח
האל, הנותן נקמות לי; ומוריד עמים, תחתני.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
מט
ומוציאי, מאויביי; ומקמיי, תרוממני, מאיש חמסים, תצילני.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
נ
על-כן אודך יהוה, בגויים; ולשמך, אזמר.
נא
מגדול, ישועות מלכו; ועושה-חסד למשיחו לדויד ולזרעו, עד-עולם.
פרק כג
א
ואלה דברי דויד, האחרונים: נאום דויד בן-ישי, ונאום הגבר הוקם על--משיח אלוהי יעקוב, ונעים זמירות ישראל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
רוח יהוה, דיבר-בי; ומילתו, על-לשוני.
ג
אמר אלוהי ישראל, לי דיבר צור ישראל: מושל, באדם--צדיק, מושל יראת אלוהים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
וכאור בוקר, יזרח-שמש; בוקר לא עבות, מנוגה ממטר דשא מארץ.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
כי-לא-כן ביתי, עם-אל: כי ברית עולם שם לי, ערוכה בכול ושמורה--כי-כל-ישעי וכל-חפץ, כי-לא יצמיח.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
ובלייעל, כקוץ מונד כולהם: כי-לא ביד, ייקחו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
ואיש ייגע בהם, יימלא ברזל ועץ חנית; ובאש, שרוף יישרפו בשבת.
ח
אלה שמות הגיבורים, אשר לדויד: יושב בשבת תחכמוני ראש השלישי, הוא עדינו העצני--על-שמונה מאות חלל, בפעם אחת.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
ואחריו אלעזר בן-דודו, בן-אחוחי; בשלושה הגיבורים עם-דויד, בחרפם בפלשתים נאספו-שם למלחמה, ויעלו, איש ישראל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
הוא קם ויך בפלשתים עד כי-יגעה ידו, ותדבק ידו אל-החרב, ויעש יהוה תשועה גדולה, ביום ההוא; והעם ישובו אחריו, אך-לפשט.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
ואחריו שמה בן-אגא, הררי; וייאספו פלשתים לחיה, ותהי-שם חלקת השדה מלאה עדשים, והעם נס, מפני פלשתים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
ויתייצב בתוך-החלקה ויצילהא, ויך את-פלשתים; ויעש יהוה, תשועה גדולה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
ויירדו שלושה מהשלושים ראש, ויבואו אל-קציר אל-דויד--אל-מערת, עדולם; וחית פלשתים, חונה בעמק רפאים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יד
ודויד, אז במצודה; ומצב פלשתים, אז בית לחם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
ויתאווה דויד, ויאמר: מי ישקני מים, מבור בית-לחם אשר בשער.
טז
ויבקעו שלושת הגיבורים במחנה פלשתים, וישאבו-מים מבור בית-לחם אשר בשער, וישאו, ויביאו אל-דויד; ולא אבה לשתותם, ויסך אותם ליהוה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
ויאמר חלילה לי יהוה מעשותי זאת, הדם האנשים ההולכים בנפשותם, ולא אבה, לשתותם; אלה עשו, שלושת הגיבורים.
יח
ואבישי אחי יואב בן-צרויה, הוא ראש השלושה, והוא עורר את-חניתו, על-שלוש מאות חלל; ולו-שם, בשלושה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יט
מן-השלושה הכי נכבד, ויהי להם לשר; ועד-השלושה, לא-בא.
כ
ובניהו בן-יהוידע בן-איש-חיל רב-פעלים, מקבצאל; הוא הכה, את שני אריאל מואב, והוא ירד והכה את-הארי בתוך הבור, ביום השלג.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כא
והוא-הכה את-איש מצרי איש מראה, וביד המצרי חנית, ויירד אליו, בשבט; ויגזול את-החנית מיד המצרי, ויהרגהו בחניתו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כב
אלה עשה, בניהו בן-יהוידע; ולו-שם, בשלושה הגיבורים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כג
מן-השלושים נכבד, ואל-השלושה לא-בא; וישימהו דויד, -משמעתו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כד
עשהאל אחי-יואב, בשלושים; אלחנן בן-דודו, ת לחם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כה
שמה, החרודי, אליקא, רודי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כו
חלץ, הפלטי, עירא -עיקש, התקועי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כז
אביעזר, נתותי, מבוניי, החושתי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כח
צלמון, חוחי, מהריי, הנטופתי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כט
חלב בן-בענה, טופתי; איתיי, בן-ריביי, מגבעת, בני בנימין.
ל
בניהו, עתוני, הידיי, מנחלי געש.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לא
אבי-עלבון, רבתי, עזמוות, הברחומי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לב
אליחבא, עלבוני, בני ישן, יהונתן.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לג
שמה, ררי, אחיאם בן-שרר, האררי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לד
אליפלט -אחסביי, בן-המעכתי; אליעם בן-אחיתופל, ילוני.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לה
חצריי, הכרמלי, פעריי, רבי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לו
יגאל בן-נתן מצובה, בני די.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לז
צלק, העמוני; נחריי, ארותי--נושא, כלי יואב בן-צרויה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לח
עירא, תרי, גרב, היתרי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
לט
אורייה, יתי--כול, שלושים ושבעה.
פרק כד
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
א
ויוסף, אף-יהוה, לחרות, בישראל; ויסת את-דויד בהם לאמור, לך מנה את-ישראל ואת-יהודה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
ויאמר המלך אל-יואב שר-החיל אשר-איתו, שוט-נא בכל-שבטי ישראל מדן ועד-באר שבע, ופקדו, את-העם; וידעתי, את מספר העם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
ויאמר יואב אל-המלך, ויוסף יהוה אלוהיך אל-העם כהם וכהם מאה פעמים, ועיני אדוני-המלך, רואות; ואדוני המלך, למה חפץ בדבר הזה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
ויחזק דבר-המלך אל-יואב, ועל שרי החיל; וייצא יואב ושרי החיל, לפני המלך, לפקוד את-העם, את-ישראל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
ויעברו, את-הירדן; ויחנו בערוער, ימין העיר אשר בתוך-הנחל הגד--ואל-יעזר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
ויבואו, הגלעדה, ואל-ארץ תחתים, חודשי; ויבואו דנה יען, וסביב אל-צידון.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
ויבואו, מבצר-צור, וכל-ערי החיווי, והכנעני; וייצאו אל-נגב יהודה, באר שבע.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
וישוטו, בכל-הארץ; ויבואו מקצה תשעה חודשים, ועשרים יום--ירושלים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
וייתן יואב את-מספר מפקד-העם, אל-המלך; ותהי ישראל שמונה מאות אלף איש-חיל, שולף חרב, ואיש יהודה, חמש-מאות אלף איש.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
ויך לב-דויד אותו, אחרי-כן ספר את-העם; ויאמר דויד אל-יהוה, חטאתי מאוד אשר עשיתי, ועתה יהוה העבר-נא את-עוון עבדך, כי נסכלתי מאוד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
ויקם דויד, בבוקר; ודבר-יהוה, היה אל-גד הנביא, חוזה דויד, לאמור.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
הלוך ודיברת אל-דויד, כה אמר יהוה--שלוש, אנוכי נוטל עליך: בחר-לך אחת-מהם, ואעשה-לך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
ויבוא-גד אל-דויד, ויגד-לו; ויאמר לו התבוא לך שבע שנים רעב בארצך אם-שלושה חודשים נוסך לפני-צריך והוא רודפך, ואם-היות שלושת ימים דבר בארצך--עתה דע וראה, מה-אשיב שולחי דבר.
יד
ויאמר דויד אל-גד, צר-לי מאוד; ניפלה-נא ביד-יהוה כי-רבים רחמיו, וביד-אדם אל-אפולה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
וייתן יהוה דבר בישראל, מהבוקר ועד-עת מועד; וימת מן-העם, מדן ועד-באר שבע, שבעים אלף, איש.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טז
וישלח ידו המלאך ירושלים, לשחתה, ויינחם יהוה אל-הרעה, ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך; ומלאך יהוה היה, עם-גורן הארוונה היבוסי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
ויאמר דויד אל-יהוה בראותו את-המלאך המכה בעם, ויאמר הנה אנוכי חטאתי ואנוכי העוויתי, ואלה הצאן, מה עשו: תהי נא ידך בי, ובבית אבי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יח
ויבוא-גד אל-דויד, ביום ההוא; ויאמר לו, עלה הקם ליהוה מזבח, בגורן, ארוונה היבוסי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יט
ויעל דויד כדבר-גד, כאשר ציווה יהוה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כ
וישקף ארוונה, וירא את-המלך ואת-עבדיו, עוברים, עליו; וייצא ארוונה, וישתחו למלך אפיו ארצה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כא
ויאמר ארוונה, מדוע בא אדוני-המלך אל-עבדו; ויאמר דויד לקנות מעימך את-הגורן, לבנות מזבח ליהוה, ותיעצר המגפה, מעל העם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כב
ויאמר ארוונה אל-דויד, ייקח ויעל אדוני המלך הטוב בעיניו; ראה הבקר לעולה, והמוריגים וכלי הבקר לעצים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כג
הכול, נתן ארוונה המלך--למלך; ויאמר ארוונה אל-המלך, יהוה אלוהיך ירצך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כד
ויאמר המלך אל-ארוונה, לא כי-קנה אקנה מאותך במחיר, ולא אעלה ליהוה אלוהיי, עולות חינם; וייקן דויד את-הגורן ואת-הבקר, בכסף שקלים חמישים.
כה
וייבן שם דויד מזבח ליהוה, ויעל עולות ושלמים; וייעתר יהוה לארץ, ותיעצר המגפה מעל ישראל.