זכריה - פרק יב -

פסוק י

שיתוף

ושפכתי על-בית דויד ועל יושב ירושלים, רוח חן ותחנונים, והביטו אליי, את אשר-דקרו; וספדו עליו, כמספד על-היחיד, והמר עליו, כהמר על-הבכור.

ייחודו של עם ישראל הוא שאלוקים בחר בו ורוחו וכבודו שכנו בתוכו. אנו מצפים ליום מן הימים שהשכינה שוב תהה על עם ישראל.